עבירות צבאיות

• עקרונות כלליים
• עבירות ועונשים
• עבירות צבאיות
• דין משמעתי
• המוסדות המשפטיים
• הליכי שפיטה
• ערעור על פסקי דין צבאיים
• דיני ראיות
• ביצוע פסקי דין
• עיון בעונש
• עבירות מיוחדות
• בירור קבילות חיילים

הליכי שפיטה

פרק ראשון : הליכים לפני המשפט 
 

 225. תלונה [תיקון: תשכ"ד, תשמ"ב(2)]
מפקד היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי אחד מפקודיו עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי או חייל אחר שנקבע לכך על פי פקודות הצבא, היודע או שיש לו יסוד להניח כי חייל אחר עבר עבירה כאמור, יערוך תלונה או יורה על עריכת תלונה בשל העבירה, יחתום עליה ויביאנה לפני קצין שיפוט, הכל כפי שנקבע בפקודות הצבא.
 
 226. הודעת הסיבה למעצר [תיקון: תשמ"ב(2)]
העוצר אדם לפי חוק זה יודיע לו בה בשעה את הסיבה למעצר.
 
 226א. סייג [תיקון: תשמ"ב(2)]
כל מקום בסימן זה המדבר בחייל שניתנו לו סמכויות מעצר, אין המונח "חייל" כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי הסעיפים 10 ,8 ,7 ,6 ו-11.
 
 227. שוטר צבאי וסמכויותיו
חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן - שוטר צבאי) רשאי, בהתחשב עם פקודות הצבא -
(1)   להשתמש לגבי כל חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הנתונות על פי הדין לשוטר לגבי כל אדם;
(2)   לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל כהגדרתו בסעיף 1 שאינו נותן ידיעות המספיקות לזהותו;
(3)   לעצור כל חייל כהגדרתו בסעיף 1 שיש לו עליו פקודת מעצר לפי כל דין, וכל אדם אחר שיש לו עליו פקודת מעצר שניתנה לפי חוק זה.
 
 227א. החלת סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) [תיקון: תשנ"ו(5), תשנ"ח(2)]
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 227, הוראות סעיפים 32 עד 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן - חוק סמכויות אכיפה -מעצרים), יחולו על מעצר לפי סעיפים 231 ו-237א, הכל לפי הענין, ובשינויים המחוייבים הבאים;
(1)   הסמכויות הנתונות לקצין הממונה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית;
(2)   הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית בדרגת סרן, לפחות;
(3)   הסמכויות הנתונות למפקח הכללי של המשטרה יהיו נתונות לקצין משטרה צבאית ראשי;
(4)   הסמכויות הנתונות ליועץ המשפטי לממשלה יהיו נתונות לפרקליט הצבאי הראשי;
(5)   הסמכויות הנתונות לשופט או לנשיא בית המשפט המחוזי ולשופט בית המשפט העליון יהיו נתונות, לפי הענין, לשופט או לנשיא בית דין צבאי מחוזי או בית דין צבאי מיוחד ולשופט בית דין צבאי לערעורים;בפני בית דין צבאי יתייצב, מטעם צבא הגנה לישראל, תובע צבאי;
(6)   זכות הפגישה עם עורך דין תהיה רק עם סניגור כמשמעותו בסעיף .316
 
227א1.         חייל שנחקר [תיקון: תשנ"ח(2)]
מבלי לגרוע מהוראות סעיף 227, יחולו הוראות סעיפים 34 ו-35 לחוק סמכויות אכיפה - מעצרים, לגבי חייל שנחקר ושלפי הדין קיימת אפשרות קרובה לוודאי שייעצר, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים כאמור בסעיף 227א; לענין סעיף זה, "לפי הדין" - לרבות לפי הלכה פסוקה.
 
 228. מעצר על ידי גבוה בדרגה [תיקון: תשכ"ד]
(א)   חייל היודע, או שיש לו יסוד להניח, כי חייל אחר הנמוך ממנו בדרגה עבר עבירה שאפשר לשפטו עליה בבית דין צבאי, רשאי לעצור אותו חייל ללא פקודת מעצר.
(ב)   מי שאינו מפקד יחידה שהחייל הנמוך בדרגה שייך אליה, לא יעצור את החייל אם ידוע לו שמצוי באותו מקום מפקד יחידה של החייל או שוטר צבאי.
 
 229. מעצר על הפרעת סדר
קצין רשאי לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל המשתתף במריבה, בקטטה או בהפרעת סדר, אף אם אותו חייל גבוה ממנו בדרגה.
 
 230. שמירת הוראות אחרות [תיקון: תשמ"ז(2)]
אין האמור בסעיפים 228 ו-229 בא לגרוע מהוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב], התשכ"ט-1969, או מהסמכויות הנתונות בידי שוטר צבאי על פי סעיף 227.
 
 231. מעצר על ידי שוטר צבאי ללא פקודת מעצר [תיקון: תש"ס]
חייל שנעצר על ידי שוטר צבאי והוא מוחזק במעצר, יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו; לא ניתנה פקודת מעצר עד תום עשרים וארבע שעות מעת מעצרו - ישוחרר.
 
 232. מסירת אדם שאינו חייל לרשות אזרחית [תיקון: תש"ס]
שוטר צבאי העוצר לפי חוק זה אדם שאינו חייל, חייב למסור אותו בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משתים עשרה שעות לאחר המעצר, לידי רשות אזרחית.
 
 233. מעצר על ידי חייל אחר ללא פקודת מעצר [תיקון: תש"ס]
מי שנעצר כאמור בסעיפים 228 ו-229 יושם במקום מעצר צבאי, ואם הוא מוחזק במעצר יש לקבל עליו פקודת מעצר בהקדם האפשרי; לא ניתנה פקודת מעצר תוך עשרים וארבע שעות מעת מעצרו - ישוחרר.
 
 234. פקודת מעצר של קצין שיפוט [תיקון: תשנ"ג, תש"ס]
(א)   קצין שיפוט רשאי לתת פקודת מעצר, על חייל הנמוך ממנו בדרגה שנחשד או שנאשם בעבירה, לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; היתה פקודת המעצר לתקופה של פחות מארבעים ושמונה שעות, רשאי קצין השיפוט להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על ארבעים ושמונה שעות.
(א1)קצין שיפוט שדרגתו סגן אלוף לפחות, רשאי להורות, מטעמים הקשורים בפעילות מבצעית או בפעילות כלי שיט, על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך תקופות המעצר לפי סעיף קטן זה וסעיף קטן (א) לא יעלה על תשעים ושש שעות; הורה קצין שיפוט כאמור להאריך את המעצר, ירשום את נימוקיו להארכת המעצר.
(ב)   פקודת המעצר תיערך בכתב ותיחתם בידי קצין השיפוט, והיא תבוצע בידי שוטר או שוטר צבאי או בידי חייל אחר אשר קצין השיפוט הורהו על כך; לענין ביצועה, דין חייל אחר כאמור המבצע פקודת מעצר, כדין שוטר צבאי.
 
 234א. ביצוע פקודת מעצר [תיקון: תשל"ח]
פקודת מעצר שנתן קצין שיפוט בכיר, רשאי שוטר או שוטר צבאי המבצע אותה כשהיא בידיו -
(1)   להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהעצור נמצא בו;
(2)   להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הפקודה.
 
 235. אישור פקודת מעצר [תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו(6), תש"ס]
(א)   קצין שיפוט שדרגתו למטה מסגן אלוף שנתן פקודת מעצר כאמור בסעיף 234(א) יגישנה מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לאישורו של קצין שיפוט אחר שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף.
(ב)   קצין שיפוט, שדרגתו סגן אלוף לפחות, שנתן פקודת מעצר לפי סעיף 234(א) או שאישר פקודת מעצר שניתנה לפי הסעיף האמור, וקצין שיפוט שהורה על הארכת מעצר, לפי סעיף 234(א1), יודיע על כך מיד, בהתאם לפקודות הצבא, לפרקליט צבאי.
 
 236. תקפה של פקודת מעצר של קצין שיפוט [תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו(6), תש"ס]
בוטל
 
 237. [תיקון: תשמ"ב(2), תשנ"ג]
בוטל.
 
 237א. פקודת מעצר של שוטר צבאי [תיקון: תשמ"ב(2), תשנ"ג, תשנ"ו(6), תש"ס, תשס"ו]
(א)   על אף הוראות סעיף 234(א), רשאי קצין שיפוט שהוא שוטר צבאי לתת פקודת מעצר על כל חייל, לתקופה שלא תעלה על 48 שעות; קצין שיפוט כאמור, שנתן פקודת מעצר לתקופה של פחות מ-48 שעות, רשאי להורות על הארכת המעצר לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות המעצר לא יעלה על 48 שעות;
(ב)   נעצר חייל על פי פקודת מעצר שניתנה על ידי קצין שיפוט כאמור בסעיף קטן (א) שדרגתו לפי תקן היא למטה מסרן ושאינו מפקד בסיס משטרה צבאית יובא מעצרו לאישור קצין משטרה צבאית שהוא מפקד בסיס משטרה צבאית, או קצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות שנעצר;
(ג)    קצין משטרה צבאית, שאליו מובא מעצרו של חייל לאישור, כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי לאשר את תקופת המעצר שנקבעה בפקודת המעצר, לקצרה או להורות על שחרורו של החייל ממעצר.
(ד)   לא נתמלאו הוראות סעיף קטן (ב), ישוחרר החייל ממעצרו.
(ד1)על אף הוראות סעיף זה וסעיף 237ג, אם .מצא קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי יש צורך לבצע פעולת חקירה דחופה ביותר, שלא ניתן לבצעה אלא תוך כדי מעצרו של החשוד, ולא ניתן לדחותה עד לאחר הבאת העצור בפני שופט, או שיש צורך בפעולה דחופה ביותר הנדרשת בקשר לחקירה בעבירה כאמור בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -מעצרים), התשנ"ו-1996 7, רשאי הוא להורות על הארכת המעצר לצורך ביצוע אותה פעולה לתקופה שלא תעלה על שבעים ושתיים שעות מתחילת המעצר.
(ד2)לא יורה קצין משטרה צבאית על הארכת מעצר כאמור בסעיף קטן (ד1), אלא בעבירה מסוג פשע, ולאחר שיקבל מראש את אישורו של פרקליט צבאי להארכת המעצר; קצין משטרה צבאית שהאריך מעצר כאמור ירשום את הנימוקים לכך.
(ה)   הוראות סעיף זה לא יחולו על פקודת מעצר שנתן שוטר צבאי בתוקף סמכותו כקצין שיפוט ביחידתו על חייל הנתון לפיקודו, אלא אם העבירה שבגינה נעצר החייל נבדקת בידי קצין בודק כאמור בסעיף 252(א)(3).
 
237א1.         שמיעת טענות העצור [תיקון: תש"ס]
(א) (1)    נעצר חייל על פי פקודת מעצר לפי סעיף 237א, תינתן לו הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שיוזהר באזהרה הקבועה בסעיף 267; הדברים שנאמרו לענין המעצר יובאו בפני מי שמוסמך לאשר מעצר לפי סעיף 237א(ב) (להלן בסעיף זה - הקצין המוסמך), בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום עשרים וארבע שעות מעת שנעצר.
(2)   דרך הבאת הדברים שנאמרו לענין המעצר, בפני הקצין המוסמך, יכול שתיעשה בכתב או בעל פה, והכל כפי שיקבע הקצין המוסמך.
(ב) (1)     נעצר חייל שלא על פי פקודת מעצר או שהוא נמצא בבסיס משטרה צבאית ויש כוונה לעצרו, לא ייתן קצין שיפוט פקודת מעצר לגביו לפי סעיף 237א אלא לאחר שניתנה לחייל הזדמנות להשמיע את דברו בדרך הקבועה בסעיף קטן (א), ולענין זה יהיו לקצין השיפוט סמכויותיו של הקצין המוסמך כמשמעותו באותו סעיף קטן.
(2)   ניתנה פקודת מעצר בנסיבות כאמור בפסקה (1) ונדרש אישור לפקודת המעצר לפי הוראות סעיף 237א(ב), יובאו הדברים שנאמרו לענין מעצרו של החייל גם בפני הקצין המאשר; הוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לענין פסקה זו.
(ג)   דברים שנאמרו לענין מעצר של חייל לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יירשמו.
(ד)   הוראות סעיף זה לא יחולו על החלטת קצין שיפוט להאריך מעצרו של חייל ועל אישור פרקליט צבאי שניתן להארכת מעצר.
 
 237ב. פנייה לבית דין צבאי להארכת מעצר [תיקון: תשמ"ב(2), תשנ"ג, תשנ"ו(6)]
סבר פרקליט צבאי כי יש צורך להאריך את המעצר מעבר לתקופות הקבועות בסעיפים 234 ו-237א, רשאי הוא להורות לתובע צבאי או לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, לפנות לבית דין צבאי מחוזי, בבקשה להארכת מעצר;קצין משטרה צבאית, שדרגתו אינה למטה מדרגת סגן אלוף, רשאי להורות כאמור לשוטר צבאי, שימונה לענין זה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא.
 
 237ג. הבאת העצור בפני שופט בשבתות וחגים [תיקון: תש"ס]
(א)   מי שנעצר על פי פקודת מעצר לפי סעיף 237א יחולו עליו ההוראות האלה:
(1)   חל מועד הפניה להארכת מעצר, כאמור בסעיף 237ב, בשבת או בחג, יובא העצור בפני שופט, כאמור בסעיף 240, לפני כניסת השבת או החג;
(2) (א)    בוצע המעצר פחות מעשרים וארבע שעות לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
(ב)   עלה משך החג או צירוף החג והשבת על ארבעים ושמונה שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת השבת או החג; בוצע המעצר פחות משמונה שעות לפני כניסת השבת או החג ואישר קצין משטרה צבאית שדרגתו היא סגן אלוף לפחות, כי לא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת השבת או החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת השבת או החג, או בוצע המעצר במהלך השבת או החג, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת או החג, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
(ג)   עלה משך צירוף החג והשבת על שבעים ושתיים שעות, יובא העצור בפני שופט לפני כניסת החג; בוצע המעצר פחות מארבע שעות לפני כניסת החג ולא ניתן להביא את העצור בפני שופט עד סמוך לפני כניסת החג, או בוצע המעצר במהלך החג או השבת, יובא העצור בפני שופט בהקדם האפשרי לאחר צאת השבת ולא יאוחר מתום ארבע שעות מצאת השבת, או בתום ארבעים ושמונה שעות מעת מעצרו, לפי המאוחר.
(ב)   בסעיף זה, "חג" - מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 8."
 
 238. עיון חוזר וערר על פקודת מעצר ועל אישורה
[תיקון: תשמ"ב(2), תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ו(6), תש"ס]
(א)   מי שנעצר על פי פקודת מעצר, ומעצרו לא הובא לאישור פרקליט צבאי, כאמור בסעיף 237א(ד2), רשאי להגיש לפרקליט צבאי ערר על המעצר, כפי שנקבע בפקודות הצבא.
(ב)   הובא דבר מעצרו של חייל לאישור פרקליט צבאי, כאמור בסעיף 237א(ד2), או הוגש ערר על המעצר ולא הורה הפרקליט הצבאי על שחרורו של החייל, רשאי החייל העצור להגיש לפרקליט צבאי בקשה לעיון חוזר.
(ג)   סבר הפרקליט הצבאי שאין לקבל את הערר או את הבקשה לעיון חוזר, יעביר את הענין להחלטת הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו.
 
 239. ביטול פקודת מעצר [תיקון: תשמ"ב(2), תשנ"ג, תשנ"ד, תש"ס]
פרקליט צבאי רשאי לבטל כל פקודת מעצר של קצין שיפוט, בין לפי ערר ובין ביזמת עצמו, ולצוות על שחרורו של העציר, אולם אם ניתן אישור מראש להארכת פקודת מעצר כאמור בסעיף 237א(ד2) על ידי הפרקליט הצבאי הראשי, תהא סמכות זו נתונה לפרקליט הצבאי הראשי בלבד.
 
 240. הארכת מעצר בידי בית דין צבאי מחוזי [תיקון: תשמ"ב(2), תשנ"ו(6)]
(א)   הוגשה לבית דין צבאי מחוזי בקשה להארכת מעצר בהתאם לסעיף 237ב, ידון בה שופט צבאי-משפטאי אחד, והוא רשאי להאריך את המעצר לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת המעצר הכוללת לא תעלה על שלושים ימים.;
(ב)   הדיון בבקשה ייערך בנוכחות העצור, ואם יש לו סניגור - גם בנוכחות סניגורו ; אולם אם שוכנע השופט, על סמך חוות דעת של רופא פסיכיאטרי, שאי אפשר לקיים את הדיון בנוכחות העצור א שנוכחותו תזיק לבריאות נפשו, רשאי הוא לדון בבקשה לא בנוכחות העצור, ובלבד שיהא סניגורו נוכח, ואם אין לו סניגור - יורה השופט למנות לו סניגור צבאי.
(ג)   החליט השופט לא להאריך את המעצר, והתובע הצבאי או השוטר הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ד), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
(ד)   העצור והתובע הצבאי או השוטר הצבאי רשאים לערער על החלטה לפי סעיף קטן (א) לפני בית הדין הצבאי לערעורים שידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.
 
 241. הארכה נוספת של תקופת המעצר בידי שופט צבאי-משפטאי [תיקון: תשמ"ב(2)]
(א)   הוחזק חייל במעצר לפי סעיף 240, רשאי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי להתיר ולחזור ולהתיר את ההחזקה במעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על חמישה עשר ימים ובלבד שהבקשה למעצר הנוסף הוגשה על פי הוראת הפרקליט הצבאי הראשי.
(ב)   על בקשה למעצר נוסף לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 240, בשינויים המחוייבים.
 
 241א. "דיון בערעור על מעצר, בשלושה שופטים צבאיים-משפטאים [תיקון: תשנ"ח(2)]
על אף הוראות סעיפים 240(ד), 241 ו-243(ג), רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע כי ערעור על מעצר יידון לפני מותב של שלושה שופטים צבאיים-משפטאים של בית הדין הצבאי לערעורים, אם סבר כי הדבר נחוץ מפני חשיבותו או קשיותו של הענין, או מפאת חידושה של הלכה שנפסקה בענין.
 
 242. פקודת מעצר של שופט-חוקר
שופט-חוקר רשאי, בכל עת לאחר התחלת החקירה המוקדמת, ליתן פקודת מעצר על נאשם הנתון לחקירה ותקפה עד סיום החקירה, אולם אם בסיום החקירה החליט השופט החוקר להמליץ על העמדת העציר לדין תעמוד פקודת המעצר בתקפה עד תחילת הדיון, או עד ביטול הקובלנה לפי סעיף 299.
 
 243. סמכות בית דין ליתן פקודת מעצר או לבטלה [תיקון: תשמ"ב, תשנ"ג, תשס"ד(4)]
(א)   הוגש כתב אישום לבית דין צבאי, תהיה הסמכות ליתן ולבטל כל פקודת מעצר של הנאשם -
(1)   בבית דין צבאי לתעבורה -
(א)   לשופט תעבורה או למי שמוסמך לדון כשופט תעבורה כאמור בסעיף 209 ב (ב), ובלבד שלא יתן פקודת מעצר לתקופה העולה על שלושים ימים ;
(ב)   לתקופה העולה על שלושים ימים - לנשיא בית הדין הצבאי המחוזי ;
(2)   בערכאה ראשונה אחרת - לנשיא בית הדין הצבאי ולשופט צבאי - משפטאי של בית הדין;
(3)   בערכאה שניה - לשופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים.
(ב)   תקפה של פקודת מעצר לפי פסקאות (1) (ב), (2) או (3) של סעיף קטן (א) - עד לסיום המשפט בערכאה שבה ניתנה, אם לא בוטלה לפני כן ואין בה הוראה אחרת.
(ב1)החליט השופט שלא ליתן פקודת מעצר לפי סעיף קטן (א), והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן ההחלטה, על רצונו לערער עליה לפי סעיף קטן (ג), רשאי השופט לצוות על השהיית שחרורו של הנאשם או על מעצרו לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות; לענין זה לא יבואו שבתות ומועדים במנין השעות.
(ג)   על החלטה בענין פקודת מעצר בערכאה ראשונה, לרבות בבית דין צבאי לתעבורה, רשאים הנאשם או התובע לערער לבית הדין הצבאי לערעורים, אשר ידון בערעור בשופט צבאי-משפטאי אחד.
(ד)   החלטה, בענין פקודת מעצר שנתן שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים שלא בערעור כאמור בסעיף קטן (ג), ניתנת לעיון שנית, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, לפני מותב של שלושה של בית הדין הצבאי לערעורים.
 
 243א. שחרור בערבות [תיקון: תשכ"ד, תשמ"ז(2), תשנ"ז, תשס"ד(4)]
(א)   מי שהוסמך להאריך מעצר בהתאם לסעיף 240 או ליתן פקודת מעצר לפי סעיף 243 על מי שחוק זה חל עליו לפי סעיפים 3) 8 ,(2) 8 ,7 ,6) או 11 רשאי לצוות על שחרור בערבות.
(ב)   על שחרור בערבות לפי סעיף זה יחולו סעיפים 41 ו-44 עד 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, אולם הסמכויות המסורות לפי הסעיפים האמורים לבית המשפט שלערעור ולבית המשפט העליון יהיו, לענין סעיף זה, בידי שופט צבאי-משפטאי של בית דין צבאי מחוזי, של בית דין צבאי מיוחד ושל בית הדין הצבאי לערעורים.
 
 243ב. תחולת הוראות נוספות לענין מעצר ושחרור [תיקון: תשמ"ב(2), תשמ"ז(2), תשנ"ז(5)]
(א)   הוראות סעיפים 59 עד 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 יחולו לגבי חייל המוחזק במעצר לפי סימן זה, אולם במקום "שופט של בית המשפט העליון" כאמור בסעיף 54 לאותו חוק יבוא "שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים".
(ב)   הוראות סעיף 240(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על דיון במתן פקודות מעצר לפי סעיפים 242 או 243, אולם בית דין צבאי הדן במתן פקודת מעצר לפי סעיף 243 על מי שהואשם בעבירה לפי סעיפים 94 ,92 או 121, רשאי לקיים את הדיון לא בנוכחות העצור.
 
 243ג. סייג לתחולת חוק וסדר הדין הפלילי [תיקון: תשנ"ו]
על אף האמור בסעיף 1(ג) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, יחול החוק האמור על הליכי מעצר לפי חוק זה, רק מקום שחוק זה הפנה אליו.
 
 244. מעצר פתוח
מי שמוסמך ליתן פקודת מעצר או לאשרה, רשאי, חלף זאת, לצוות על החזקת העציר במעצר-פתוח.
 
 245. סמכות להוציא צו חיפוש [תיקון: תשמ"ז(2)]
(א)   לבית דין צבאי, לשופט-חוקר ולקצין שיפוט בכיר יהיו לגבי מקום צבאי הסמכויות הנתונות לשופט שלום לפי סעיפים 23 ו-24 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, אלא שפקודת חיפוש לפי סעיף זה תהיה ערוכה אל שוטרים צבאיים.
(ב)   לקצין שיפוט זוטר יהיו הסמכויות האמורות בסעיף קטן (א) לגבי מקום שבפיקודו.
(ג)   לענין סעיף זה "מקום צבאי" - לרבות
(1)   מתקן או מפעל של המדינה ששר הבטחון קבעו, בכל דרך פרסום שמצא למתאים, כמקום צבאי לענין סעיף זה;
(2)   דירתו של חייל כהגדרתו בסעיף 1 - אם הדירה היא במקום שבהחזקת הצבא, או שהיא בהחזקתו של חייל, או של החייל ובת-זוגו.
(ד)   הסמכות לפי סעיף זה באה להוסיף על סמכותו של מפקד, באשר הוא מפקד, לחפש אצל חייל מפקודיו או במקום שבפיקודו על מנת להבטיח קיום פקודה חוקית.
 
 245א. סמכות לערוך חיפוש בגוף החייל [תיקון: תשנ"ו(2), תשס"ה(4)]
(א)   אין עורכים חיפוש בגופו של חייל, אלא לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996. (בחוק זה - חוק החיפוש), בכפוף להוראות סעיף 245א1'.
(ב)   לענין חיפוש בגופו של חייל יהיו הסמכויות שהוענקו בחוק החיפוש, נתונות לגורמים כאמור להלן:
(1)   לבית דין צבאי מחוזי ולבית דין צבאי מיוחד יהיו הסמכויות שהוענקו לבית משפט, לפי הענין;
(2)   בחיפוש פנימי יהיו לקצין משטרה צבאית שדרגתו סרן לפחות והנושא תקן רב סרן, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה;
(3)   בחיפוש חיצוני יהיו לקצין משטרה צבאית שהינו מפקד בסיס משטרה צבאית או לקצין משטרה צבאית שדרגתו לפי תקן היא סרן לפחות, הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה;לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, את סמכותו לפי סעיף זה, אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב סרן לפחות;
(4)   לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר.
(ג)   אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מן האמור לענין סעיפים 250א ו-250ב. 
 
245א1.         סמכות ליטול אמצעי זיהוי מחייל ומכלוא
(א)   הסמכויות שהוענקו לפי הוראות סימן ב' לפרק ג' בחוק החיפוש, לענין נטילת אמצעי זיהוי מאדם, והסמכויות שהוענקו לפי הוראות סימן ג' לפרק האמור, לענין נטילת אמצעי זיהוי מעצור, מאסיר או ממוחזק במשמורת, יהיו נתונות לגורמים כאמור בפסקאות (1) עד (4) לענין נטילת אמצעי זיהוי מחייל או מכלוא, לפי הענין:
(1)   לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר או לסוהר;
(2)   לקצין משטרה צבאית כאמור בסעיף 245א(ב)(3) יהיו הסמכויות שהוענקו לקצין משטרה לפי סעיף 11ז(ג) בחוק החיפוש, ויחולו הוראות סעיף 245א(ב)(3), סיפה, לענין הפעלת הסמכות האמורה;
(3)   למשטרה צבאית תהא הסמכות שהוענקה למשטרת ישראל ולשירות בתי הסוהר לפי סעיף 11יא(א) בחוק החיפוש, ביחס לנתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי הוראות סימן ג' לפרק ג' בחוק החיפוש מכלואים, לצורך ניהולם התקין של בתי הסוהר הצבאיים ותחנות המעצר;
(4)   לקצין בכיר שימונה בדרך שתיקבע בפקודות הצבא, או לעורך דין שהוא הסמיכו לכך, תהא הסמכות שהוענקה לקצין משטרה בכיר לפי סעיף 11ג בחוק החיפוש.
(ב)   ההוראות לפי סימנים א' עד ג' של פרק ג' בחוק החיפוש יחולו לענין נטילת אמצעי זיהוי מכוח סמכות כאמור בסעיף קטן (א), לפי הענין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)   לענין סעיף 11ב(ה) בחוק החיפוש - נטילת אמצעי הזיהוי תיעשה בבסיס משטרה צבאית, בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר, לפי הענין;
(2)   לענין סעיף 11ו בחוק החיפוש - הזימון לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור באותו סעיף יהיה לבסיס משטרה צבאית;
(3)   לענין סעיף 11י בחוק החיפוש - נטילת אמצעי הזיהוי כאמור באותו סעיף תהא מכלוא המתקבל למשמורת בבית סוהר צבאי או במחנה מעצר; הוראות לענין נטילת אמצעי זיהוי תוך שימוש בכוח סביר כאמור בסעיף 11י(ג) בחוק החיפוש, ייקבעו בפקודות הצבא
(ג)   הסמכויות שהוענקו לפי הוראות סימן ד': סריקת טביעת אצבעות לשם זיהוי מעוכב, לפרק ג' בחוק החיפוש, לשוטר, יהיו נתונות לשוטר צבאי לענין סריקת טביעת אצבעות של חייל מעוכב, בשינויים אלה:
(1)   הליווי או הזימון לשם ביצוע הסריקה כאמור בסעיף 11יב(ב) בחוק החיפוש, יהיה לבסיס משטרה צבאית;
(2)   הוראות לענין ביצוע הסריקה תוך שימוש בכוח סביר, כאמור בסעיף 11יב(ד) בחוק החיפוש, ייקבעו בפקודות הצבא.
(ד)   הסמכויות שהוענקו לפי הוראות סעיפים 11יז ו-11יח בחוק החיפוש לענין הצגת תצלומים מהמאגר לאדם או ברבים, יהיו נתונות לגורמים אלה, לפי הענין:
(1)   לשוטר צבאי יהיו הסמכויות שהוענקו לשוטר;
(2)   למשטרה הצבאית יהיו הסמכויות שהוענקו למשטרת ישראל.
(ה)   בפקודות הצבא ייקבעו הענינים שיש לקובעם בפקודות משטרת ישראל לפי סעיפים 11יז ו-11יח בחוק החיפוש;בסעיף זה "פקודות משטרת ישראל" - כהגדרתם בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971 9
(ו)    אמצעי זיהוי שניטלו מחייל מכוח סמכות כאמור בסימן ב' לפרק ג' בחוק החיפוש, שהוענקה לשוטר צבאי לפי הוראות סעיף קטן (א), יועברו מיידית לידי משטרת ישראל וישמשו לצרכים האמורים בסעיף 11ד בחוק החיפוש, בלבד.
(ז)   בסעיף זה -
"אמצעי זיהוי", "נתוני זיהוי" - כהגדרתם בחוק החיפוש, לפי הענין;
"כלוא" - כמשמעותו בסעיף 248א(א)(1)."
 
 245ב. הכשרה לעריכת חיפוש בגוף חייל [תיקון: תשנ"ו(2)]
קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב סרן, לא יפעיל סמכותו לפי סעיפים 245א(ב)(3) ו-248א, אלא אם הוסמך לכך על ידי קצין משטרה צבאית ראשי, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה,בהתאם לפקודות הצבא.
 
 246. שוטר צבאי רשאי לבצע פקודת חיפוש של שופט שלום
שופט שלום הנותן פקודת חיפוש רשאי לערכה על שמו של שוטר צבאי או של שוטרים צבאיים, אם הוא סבור שהפקודה נחוצה לצורך הליך כל שהוא לפי חוק זה.
 
 247. חיפוש על ידי שוטר צבאי ללא פקודה [תיקון: תשמ"ז(2)]
סמכות של שוטר לפי סעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, תהיה נתונה גם לשוטר צבאי לגבי אדם המתחמק ממאסר או ממשמורת חוקית לפי חוק זה, וכן לגבי מעשה שאפשר להביא עליו לדין לפני בית דין צבאי, וזה נוסף לאמור בסעיף 227.
 
 248. חיפוש אצל עציר [תיקון: תשמ"ז(2)]
שוטר צבאי שעצר אדם או קיבל למשמרתו אדם שנעצר רשאי לערוך חיפוש אצל העציר בהתאם לאמור לפי סעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפושים) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.
 
 248א. סמכות חיפוש בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר, ובחדר משמר צבאי [תיקון: תשנ"ו(2)]
(א)   לשוטר צבאי, לקצין משטרה צבאית בדרגת רב סרן לפחות ובהעדר קצין כאמור - לקצין משטרה צבאית בדרגת סגן לפחות, המשרתים בבית סוהר צבאי, במחנה מעצר או בחדר משמר צבאי שנקבעו בהתאם לחוק זה, יהיו הסמכויות הנתונות לסוהר ולקצין שירות בתי הסוהר, לפי הענין, לפי סימן ז'1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן בסעיף זה -פקודת בתי הסוהר), למעט הסמכויות המיוחדות הנתונות לסוהר הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים, ולסוהר הנמנה עם יחידת האבטחה והמבצעים של שירות בתי הסוהר, בשינויים הבאים:
(1)   הסמכויות הנתונות בפקודת בתי הסוהר לגבי "אסיר" תהיינה נתונות לגבי "כלוא", כהגדרתו בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987 10;
(2)   במקום "עבירת בית סוהר" לפי סעיף 95ח(ב) לפקודת בתי הסוהר יבוא "עבירת משמעת" לפי תקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987.
(ב)   לא יפעיל קצין משטרה צבאית שדרגתו למטה מדרגת רב-סרן, את סמכותו לפי סעיף קטן (א), אלא לאחר שנועץ בקצין משטרה צבאית שדרגתו רב-סרן לפחות.
 
 249. אין חיפוש אלא בעדים
לא ייערך חיפוש לפי חוק זה אלא בפני שני עדים מלבד המחפש, פרט למקרים דחופים ביותר.
 
 250. תחולת הוראות נוספות [תיקון: תשמ"ז(2)]
סעיפים 46 ,45 ,29 ,27 ,19 ו-47 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפושים) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, יחולו על חיפוש לפי חוק זה.
 
 250א. בדיקות לשם גילוי החזקה או שימוש בסמים מסוכנים [תיקון: תשמ"ג, תשנ"ו(2)]
(א)   סבר קצין שיפוט בכיר המשרת בחיל המשטרה הצבאית כי בדיקות לפי סעיף זה דרושות כדי לגלות החזקה או שימוש על ידי חייל בסם מסוכן כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, רשאי הוא לצוות על כל חייל - בין בנקיבת שמו ובין בדרך אחרת - להיבדק בדיקות אלה.
(ב)   שר הבטחון, באישור שר הבריאות, יקבע את אופן עריכת הבדיקות ואת התעודות שיינתנו, על תוצאותיהן.
 
 250ב. בדיקות לשם מניעה וגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם [תיקון: תשנ"ו(2)]
(א)   קצין משטרה צבאית.שהינו קצין שיפוט בכיר, רשאי להורות על ביצוע בדיקות לשם גילוי של החזקת סמים מסוכנים או גילוי של שימוש בסם מסוכן, בצבא ההגנה לישראל, אף בהעדר חשד שנעברה עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
(ב)   בדיקות לפי סעיף קטן (א) לא ייערכו אלא בהסכמתו, בכתב, של החייל שנתבקש לעבור את הבדיקות.
 
 250ג. סוגי בדיקות [תיקון: תשנ"ו(2)]
הבדיקות למניעה או לגילוי של החזקת סמים מסוכנים או שימוש בהם, לצורך סעיפים 250א ו-250ב הן:
(1)   בדיקת שתן;
(2)   בדיקת נוזל שטיפת ידיים.
 
סימן ב' - ערעור על פסק דין או על החלטה בענין מעצר של בתי משפט צבאיים[תיקון: תשנ"ח(2)]
 
 251. בדיקה או חקירה לפני העמדה לדין [תיקון: תשל"ה]
אין להעמיד אדם לדין בפני בית דין צבאי למעט בית דין צבאי לתעבורה - אלא לאחר בדיקת העבירה על ידי קצין בודק או לאחר חקירתה על ידי שופט חוקר, הכל לפי העבירה; והוא, כשאין בחוק זה הוראה אחרת.
 
 252. מי מוסמך לשמש קצין בודק
(א)   אלה רשאים לשמש קצין בודק:
(1)   קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה על עבירה;
(2)   קצין שנתמנה בכתב על ידי קצין שיפוט בכיר כאמור לערוך בדיקה באותה עבירה;
(3)   שוטר צבאי שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו בכתב, דרך כלל או למקרה מסויים, לערוך בדיקה.
(ב)   פגם בכתב המינוי או בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול עדות שנגבתה בבדיקה שנערכה על פיהם, או כדי לגרוע מסמכויותיו של מי שנתמנה או שהוסמך בהם לפי חוק זה.
 
 253. הודעה על העברת תלונה לשפיטה
הועברה תלונה לשפיטה לפני בית דין צבאי על פי סעיפים 143 ,142 או 150, תימסר הודעה על כך לפרקליט צבאי בהתאם לפקודות הצבא.
 
 254. עריכת בדיקה על ידי קצין
(א)   קצין שיפוט בכיר שקיבל תלונה, ולא הורה פרקליט צבאי שהתלונה תועבר אליו, יבדוק בעצמו את העבירה שבתלונה או יעבירנה לקצין בודק אחר.
(ב)   היתה התלונה נתונה לדיון משמעתי, לא יפעל הקצין כאמור, אלא אם החליט להעבירנה לשפיטה לפני בית דין צבאי, או אם ביקש הנאשם שדינו יועבר לפני בית דין צבאי, הכל לפי האמור בחלק ג'.
 
 255. בדיקה וחקירה מוקדמת גם כשאין חשוד
מותר לבדוק עבירה ולערוך חקירה מוקדמת גם אם עדיין לא נמצא אדם חשוד בביצועה.
 
 256. סמכויות קצין בודק
(א)   קצין בודק רשאי לגבות עדות מכל אדם שעדותו עשויה, לפי דעתו, לסייע לבירור העובדות והנסיבות של המעשה המהווה את העבירה הנבדקת, והוא רשאי לחקור את העד ולרשום את דבריו.
(ב)   קצין בודק רשאי, לשם גילוי האמת, ליטול לידיו או לצלם, כפי שימצא למתאים, ראיות חפציות או כל חומר או חפץ אחר, וכן לקחת מכל עד את טביעת אצבעותיו או לצלמו. אולם רשאי אדם לסרב לדרישת קצין בודק לפי סעיף זה אם יש בדבר כדי להפלילו, או לספק חומר אישום נגד עצמו.
 
 257. חובה להעיד ולומר אמת
עד הנחקר על ידי קצין בודק חייב לומר דברי אמת, וחייב הוא להשיב על כל שאלה שנשאל בתהליך הבדיקה, ובלבד שאין בתשובה כדי להפלילו.
 
 258. רישום עדויות
הקצין הבודק יערוך פרוטוקול על כל פעולה שעשה לצורך הבדיקה, והוראות סעיף 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) 11, יחולו על כל אמרה שנרשמה בה, כאילו היה כתוב באותו סעיף "הקצין הבודק" במקום המלים "פקיד המשטרה".
 
 259. אמרת נאשם
לענין סעיף 258 דין אמרת הנאשם כדין עדות.
 
 260. עדות שלא בפני הקצין הבודק [תיקון: תשמ"ז(2)]
(א)   קצין בודק שאינו יכול מכל סיבה שהיא לגבות עדותו של אדם רשאי להסמיך בכתב קצין אחר לגבות עדות זו; פגם בכתב ההסמכה אין בו כדי לפסול את העדות שנגבתה כאמור.
(ב)   דין הקצין שהוסמך כדין קצין בודק לענין אותה עדות, ודין העדות לפניו כדין עדות לפני קצין בודק.
 
 261. חשוד שנעצר [תיקון: תשמ"ז(2)]
חשוד שנעצר, חייב הקצין הבודק להודיע לו מה החשד נגדו ורשאי הוא לצלמו ולקחת טביעות אצבעותיו ככל שיידרש לצרכי החקירה. 
 
  266. הזהרת נאשם [תיקון: תשמ"ז(2)]
לא יגבה קצין בודק עדותו של אדם שהוא סבור, כי יש מקום להאשים אותו בעבירה, ולא יקבל ממנו אמרה אלא לאחר שהזהירו, בשפה שהחשוד שומע ובמלים פשוטות, ולאחר שראה שהאזהרה הובנה על ידיו.
 
 267. תוכן האזהרה [תיקון: תשמ"ז(2), תש"ס]
(א)   וזאת האזהרה:
"אתה חשוד בביצוע עבירה פלונית, האם ברצונך לומר דבר בקשר לעבירה האמורה ? אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך, ואולם כל מה שתאמר יירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך".
(ב)   היתה האזהרה לענין סעיף 237א1, תיווסף לאזהרה האמורה בסעיף קטן (א) -
"אתה רשאי להשמיע דברים לענין מעצרך".
 
 268. הזהרת נאשם המביע רצונו למסור אמרה [תיקון: תשמ"ז(2)]
חשוד המביע רצונו למסור אמרה, יזהירו הקצין הבודק תחילה; נמסרה האמרה בטרם היה סיפק בידי הקצין הבודק להזהירו, או בטרם הגיע הקצין הבודק למסקנה כי יש מקום להאשימו בעבירה, ותוך כדי מסירת האמרה הגיע למסקנה זו, יזהירנו בהזדמנות הראשונה.
 
 269. אין לחקור מי שמוסר אמרה [תיקון: תשמ"ז(2)]
חשוד המוסר אמרה, לא ייחקר על ידי קצין בודק, ולא יישאל אלא שאלות הדרושות להבהיר את אמרתו.
 
 270. אמרת נאשם, כשיש נאשמים אחדים [תיקון: תשמ"ז(2)]
היו חשודים אחדים בעבירה אחת ומסר אחד מהם אמרה, מותר להביאה לידיעת החשודים האחרים ובלבד שלא יידרשו להשיב או להגיב; רצה אחד מהם להשיב או להגיב, יזהירו הקצין הבודק תחילה.
 
 271. אמרה הנמסרת בכתב [תיקון: תשמ"ז(2)]
חשוד המביע רצונו למסור אמרה, ויש בידו להעלותה על הכתב בעצמו, יכתוב אותה בעצמו - לאחר שהוזהר כאמור - ובשפה שיבחר לו.
 
 272. אמרה הנמסרת בעל פה [תיקון: תשמ"ז(2)]
חשוד המוסר אמרה בעל פה, ירשום בפניו הקצין הבודק בנוכחותו את דבר האזהרה שהזהירו ואת אמרתו כלשונה, בשפה שנמסרה, יקרא את הדברים לפניו, יתן לו הזדמנות לתקנם ויחתימו עליהם; סירב מוסר האמרה לחתום, ירשום הקצין הבודק את דבר הסירוב; נמסרה האמרה בשפה שאין הקצין הבודק שומעה, תירשם כלשונה בידי מי שהקצין הבודק ימנה לשם כך.
 
 273. אי כפיפות קצין בודק לדיני ראיות
קצין בודק אינו כפוף בבדיקתו לדיני הראיות הנהוגים בבתי הדין הצבאיים והרשות בידו לקבל ראיות לפי שיקול דעתו.
 
 274. פרטי בדיקה אחרים
פרטי הבדיקה שלא נקבעו בחוק זה ייקבעו בתקנות.
 
 275. חומר בדיקה שלא נגבה על ידי הקצין הבודק
חומר חקירה או בדיקה שנתקבל על ידי אדם המוסמך לערכם לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, רשאי קצין בודק להשתמש בו כחומר לבדיקתו, ודין אותו חומר כאילו נתקבל על ידיו במישרין.
 
 276. סיום הבדיקה
קצין בודק שנתמנה על פי סעיף 252 (א) (2) יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לידי קצין השיפוט הבכיר אשר מינה אותו; ושוטר צבאי שנתמנה על פי סעיף 252 (א) (3) שערך בדיקה, יעביר את חומר הבדיקה מיד לאחר סיומה לקצין שיפוט בכיר, בהתאם לפקודות הצבא.
 
 277. העברת חומר בדיקה לפרקליט צבאי
חומר הבדיקה שסיים קצין שיפוט בכיר בעצמו או שקיבל אותו כאמור בסעיף 276-יעבירנו עם התלונה לפרקליט צבאי.
 
 278. העברת תלונה לפרקליט צבאי
פרקליט צבאי רשאי להורות כי תלונה תועבר אליו ללא עריכת בדיקה או תוך כדי בדיקתה.
 
 279. ענין שבסמכות בית דין צבאי מיוחד
הגיעה לפרקליט צבאי, בהתאם לסעיף 278 או בדרך אחרת, תלונה שהיא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד, או שקיבל תלונה בצירוף חומר בדיקה, כאמור בסעיף 277, וחומר הבדיקה מראה שהענין הוא בסמכותו של בית דין צבאי מיוחד - יעבירנה לפרקליט הצבאי הראשי.
 
 280. תלונה אחרת שקיבל פרקליט צבאי [תיקון: תשל"ח, תשס"ד(7)]
קיבל פרקליט צבאי תלונה בהתאם לסעיף 278, או בדרך אחרת, וסעיף 279 אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
(1)   להורות על עריכת בדיקה או על סיומה, על ידי אותו קצין בודק או על ידי קצין בודק אחר, לפי הענין;
(2)   לבטל את התלונה;
(3)   להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
(4)   להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך התלונה גם ללא עריכת בדיקה בה.
 
 281. תלונה אחרת בצירוף חומר בדיקה שקיבל פרקליט צבאי [תיקון: תשל"ח, תשס"ד(7)]
קיבל פרקליט צבאי תלונה בצירוף חומר בדיקה כאמור בסעיף 277, הרי אם סעיף 279 אינו חל עליה, יכול הוא לעשות אחת מאלה:
(1)   להחזיר את חומר הבדיקה לקצין שיפוט בכיר לשם השלמתו או לדאוג בכל דרך אחרת להשלמת חומר הבדיקה, אם לדעתו הוא טעון השלמה;
(2)   לבטל את התלונה, אם לדעתו אין חומר הבדיקה מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב אישום;
(3)   להורות כי התלונה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
(4)   להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר הבדיקה.
 
 282. תלונה שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי [תיקון: תשכ"ד]
הגיעה לפרקליט הצבאי הראשי תלונה כאמור בסעיף 279 ,278 או בדרך אחרת, יכול הוא לעשות אחד הדברים האמורים בסעיף 280 או 281 או להורות על עריכת חקירה מוקדמת אף אם כבר נערכה בה בדיקה; אולם אם היתה זו תלונה על עבירה שדינה מוות ולא החליט לבטלה יורה על עריכת חקירה מוקדמת.
 
 282א. הגשת כתב-אישום ללא תלונה [תיקון: תשכ"ד]
(א)   הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על סמך חומר בדיקה אף אם לא צורפה לחומר הבדיקה תלונה נגד הנאשם או אם כלל לא צורפה תלונה לחומר הבדיקה.
(ב)   הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יכול להורות לתובע צבאי להגיש כתב אישום על יסוד חומר בדיקה אף אם התלונה שצורפה לחומר הבדיקה מתייחסת לאשמה שונה מהאשמה שיש לה, לדעתו, בסיס בחומר הבדיקה.
(ג)   לענין סעיף זה וסעיף 300 - חומר בדיקה - לרבות חומר חקירה שנתקבל על-ידי אדם המוסמך לערכה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.
 
 282ב. סמכויות תובע צבאי בעבירות תעבורה [תיקון: תשנ"ד, תשס"ד(7)]
(א)   תובע צבאי שקיבל לידיו חומר ראיות שמעלה חשד לביצוע עבירת תעבורה כמשמעותה בסעיף 209א. רשאי, ללא הוראת פרקליט צבאיבעבירות לעשות אחד מאלה:
(1)   להגיש כתב אישום לבית דין צבאי לתעבורה:
(2)   להורות כי העבירה תידון בדיון משמעתי לפני קצין שיפוט בכיר שקבע;
(3)   לפעול להשלמתו של חומר הראיות שבידיו;
(4)   להחליט שלא לנקוט הליך משפטי כלשהו;
(5)   להעביר את חומר הראיות לידי פרקליט צבאי אם מצא שבנסיבות הענין יש הצדקה להגיש כתב אישום לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד.
(ב)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויותיו של פרקליט צבאי לפי חוק זה.
 
סימן ג' - חקירה מוקדמת
 
 283. מינוי שופט חוקר [תיקון: תשכ"ד]
הורה הפרקליט הצבאי הראשי על חקירה מוקדמת, יודיע על כך לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אשר ימנה שופט חוקר לשם עריכתה.
 
 284. התביעה בחקירה מוקדמת
נתמנה שופט-חוקר, יגיש לו תובע צבאי קובלנה בחתימתו נגד הנאשם, וייצג את התביעה בחקירה המוקדמת.
 
 285. התחלת חקירה מוקדמת
בתחילת החקירה המוקדמת יקרא השופט החוקר לפני הנאשם את הקובלנה, ולאחר קריאתה תצורף לפרוטוקול החקירה המוקדמת ותהווה חלק ממנו.
 
 286. גביית עדויות התביעה
לאחר קריאת הקובלנה יגבה השופט החוקר את עדות עדי התביעה.
 
 287. אמרת הנאשם
(א)   משנסתיימה גביית עדות עדי התביעה, יסביר השופט החוקר לנאשם, בלשון פשוטה כדי הבנת הנאשם, את מהות האשמה נגדו ויודיע לו שהוא זכאי להביא עדים לטובתו וכן למסור בעצמו אמרה, בשבועה או שלא בשבועה.
(ב)   טרם שהודיע הנאשם את החלטתו בדבר מסירת אמרה, יסביר לו השופט החוקר, באופן שיובן לנאשם -
(1)   שאין עליו חובה לומר דבר אלא זכות היא לו, אך כל מה שיאמר יירשם ויוכל לשמש עדות במשפטו;
(2)   שלא יתלה כל תקוה בכל הבטחה שהובטחה לו ולא יירא מכל איום שאיימו עליו על מנת להביאו לידי הודאה באשמה, אולם כל מה שיאמר יכול לשמש עדות במשפטו למרות ההבטחה או האיום.
 
 288. עדי הסניגוריה ועדות הנאשם שלא בחקירה מוקדמת
(א)   הסביר השופט החוקר לנאשם כאמור בסעיף 287, יגבה את עדויותיהם של עדים שהוזמנו על ידי הנאשם שיש בידם להעיד על מסיבות הענין שעליו מבוססת הקובלנה או על צדקת הנאשם, ואת אמרת הנאשם.
(ב)   מסר הנאשם אמרה בשבועה - דינו כדין עד הגנה.
 
 289. כשרות הודאות ואמרות הנאשם
אין בהוראות סעיפים 287 ו-288 כדי לגרוע מכשרותן של הודאתו או אמרתו של הנאשם שלא בחקירה מוקדמת לשמש ראיה לפי כל דין אחר.
 
 290. קיום כתבי עדות
עדות בחקירה מוקדמת תיקרא באזני העד ותיחתם בידו וביד השופט החוקר; סירב עד לחתום על העדות, ירשום השופט החוקר את דבר הסירוב בכתב העדות ויחתום על הרישום. לענין זה - דין אמרת הנאשם שלא בשבועה כדין עדות.
 
 291. כשרות אמרת נאשם בחקירה מוקדמת
(א)   אמרת הנאשם בחקירה מוקדמת כשרה לשמש ראיה במשפט הנאשם, ודי בהגשת פרוטוקול החקירה המוקדמת, אם חתם עליה השופט החוקר כדין, לשם הוכחתה.
(ב)   אמרת הנאשם כאמור בסעיף קטן (א) לא תשמש ראיה נגד נאשם אחר אלא אם כן נמסרה בשבועה.
 
 292. כתב עדות של עד כראיה כשרה [תיקון: תשנ"ג]
עד בחקירה מוקדמת שאי אפשר להביאו למשפט בבית דין צבאי משום שנפטר או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, יהיה כתב-עדותו, אם הוא חתום כדין על ידי השופט החוקר, ראיה כשרה על תכנו אם נוכח בית הדין, מתוך כתב-העדות או באופן אחר, כי העדות נגבתה בפני הנאשם, או שנקראה בפניו לפני מסירתו לדין, וכי ניתנה לו הזדמנות לחקור את העד חקירה נגדית.
 
 293. עדות בפני שופט-חוקר שלא בחקירה מוקדמת [תיקון: תשכ"ד]
עדות שיש יסוד להניח כי לא תהיה אפשרות לגבותה בזמן המשפט בבית דין צבאי מחשש למותו של העד או מחמת חולשתו, מחלתו או העדרו מישראל, והעדות אינה נגבית בחקירה מוקדמת, יכול הפרקליט הצבאי הראשי להחליט כי ימונה שופט חוקר לגבות אותה עדות בלבד, ודינה כדין עדות כאמור בסעיף 292.
 
 294. עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם
(א)   רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להורות על עריכת חקירה מוקדמת שלא בפני הנאשם באחד המקרים האלה:
(1)   אם אין ביכלתו של הצבא להביא את הנאשם לחקירה המוקדמת, ונראה לפרקליט הצבאי הראשי כי רצוי לגבות את עדותם של העדים על אף העדר הנאשם;
(2)   כשיש לפרקליט הצבאי הראשי טעם להאמין שנעברה עבירה, ושום אדם לא נאשם בה.
(ב)   עדות בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, תצורף לפרוטוקול החקירה ויכול שופט-חוקר להסתמך עליה לשם החלטתו לפי סעיף 297 לאחר שהוקראה בפני הנאשם.
(ג)   בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה, מותר לגבות עדויות על אף האמור בסעיף 285, ובלבד שהקובלנה תיקרא בפני הנאשם מיד עם הופעתו בחקירה.
(ד)   בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה באין נאשם, תוגש הקובלנה כאמור בסעיף 284 ללא ציון נאשם.
(ה)   פרט לאמור בסעיפים הקטנים לעיל, נוהגים בחקירה מוקדמת לפי סעיף זה ככל האפשר לפי הוראות חוק זה כאילו היה הנאשם נוכח בחקירה.
 
 295. פומביות חקירה מוקדמת
אין חובה לערוך חקירה מוקדמת בדלתיים פתוחות, ורשאי השופט החוקר, לפי שיקול דעתו, לצוות על הוצאתו ממקום עריכת החקירה של כל אדם, שנוכחתו אינה חובה לפי חוק זה.
 
 296. הליכי חקירה אחרים
הליכי החקירה המוקדמת, וגביית העדויות בה, שלא נקבעו בסימן זה, יהיו כהליכי הדיון בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים המתאימים, ולענין זה דין השופט החוקר כדין אב בית הדין או בית הדין לפי הענין.
 
 297. החלטת השופט החוקר
בסיומה של החקירה המוקדמת יחליט השופט החוקר אם יש מידה מספקת של הוכחות לכאורה המצדיקות את מסירת הנאשם לדין, או לא.
 
 298. סיום חקירה מוקדמת
שופט-חוקר שסיים חקירה מוקדמת יעביר את הקובלנה בצירוף חומר החקירה ואת החלטתו, לפרקליט הצבאי הראשי.
 
סימן ד' - חקירת סיבות מוות
 298א. מינוי שופט חוקר בסיבות מוות [תיקון: תשכ"ד, תשמ"ז(2)]
(א)   מת חייל ויש יסוד סביר לחשש שסיבת מותו אינה טבעית או שמותו נגרם בעבירה, וכן אם מת חייל בהיותו נתון במעצר, במחבוש או במאסר או בהיותו מאושפז בבית חולים לחולי נפש, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי, מיזמתו או לפי בקשת אדם מעונין, להחליט כי ימונה שופט חוקר לחקור בסיבת המוות; "אדם מעונין", לענין סימן זה - היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, קצין משטרה, רופא, בן זוגו של הנפטר, הוריו, הורי הוריו, צאצאיו, אחיו ואחיותיו.
(ב)   החליט הפרקליט הצבאי הראשי על חקירה בסיבות מוות, יודיע על כך לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים אשר ימנה שופט חוקר לשם עריכתה.
(ג)   חוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958, לא יחול על חקירת מותו של חייל, אלא אם הודיע הפרקליט הצבאי הראשי לאדם המעונין שביקש את החקירה כי אין לצבא ענין בעריכת החקירה, או אם תוך שלושים יום מיום הגשת הבקשה לפרקליט הצבאי הראשי לא החליט על מינוי שופט חוקר.
(ד)   ההוראות בדבר חקירת סיבות מוות לא יחולו על מות חייל בקרב.
 
 298ב. שמירת הגוויה [תיקון: תשכ"ד]
(א)   הוגשה בקשה לפי סעיף 298א, לא יעשה אדם דבר בגוויה בלי הוראה או היתר של הפרקליט הצבאי הראשי או של השופט החוקר.
(ב)   העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלושה חדשים.
 
 298ג. סמכויות עזר [תיקון: תשכ"ד]
לענין הזמנת עדים וגביית עדות, דין השופט החוקר וסמכויותיו כדינו וסמכויותיו של בית דין צבאי מחוזי.
 
 298ד. פומביות [תיקון: תשכ"ד]
(א)   השופט החוקר רשאי לערוך חקירתו בפומבי או בדלתיים סגורות, או חלקה בפומבי וחלקה בדלתיים סגורות.
(ב)   החליט השופט החוקר על עריכת החקירה בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת החקירה, כולה או מקצתה.
 
 298ה. איסור פרסום [תיקון: תשכ"ד]
רשאי השופט החוקר לאסור כל פרסום של הליך בחקירת סיבת מוות שהתנהלה בפומבי, ורשאי הוא להתיר פרסום בדבר חקירה בסיבת מוות שהתנהלה בדלתיים סגורות; המפרסם דבר על חקירה בסיבת מוות בניגוד לאיסור או בלי היתר לפי סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים.
 
 298ו. בדיקת גוויה [תיקון: תשכ"ד]
(א)   שופט חוקר רשאי, אם היה סבור כי הדבר דרוש לבירור סיבת המוות, לצוות על בדיקתה או ניתוחה של הגוויה על-ידי רופא או מומחה אחר, על דחיית הקבורה עד לאחר הבדיקה או הניתוח, או על פתיחת הקבר והוצאת הגוויה לשם ביצוע הבדיקה או הניתוח.
(ב)   כל עוד לא נתמנה שופט חוקר, יהיו הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (א) נתונות לקצין משטרה צבאית שהפרקליט הצבאי הראשי הסמיכו לכך בכתב.
(ג)   הוראות חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ג-1953, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על בדיקה וניתוח לפי סעיף זה.
(ד)   גוף מוכר, כמשמעותו בתקנות האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ד-1954, וכן אדם מעונין רשאים לערער בפני נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על צו לפתיחת קבר לפי סעיף זה.
 
 298ז. הפסקת החקירה [תיקון: תשכ"ד]
הודיע תובע צבאי או פרקליט מחוז, בכתב, שהוגש לרגל מקרה המוות כתב אישום או הודעת אישום - יפסיק השופט החוקר את חקירתו.
 
 298ח. תוצאות החקירה [תיקון: תשכ"ד]
(א)   שופט חוקר רשאי להחליט -
(1)   כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח סיבת המוות, ומה הן תוצאות חקירתו;
(2)   כי הראיות שהובאו לפניו אין בהן כדי להוכיח סיבת המוות.
(ב)   היה שופט חוקר סבור כי סיבת המוות הוכחה, רשאי הוא לסרב לקבל ראיות נוספות, ואם היה סבור כי סיבת המוות לא הוכחה, רשאי הוא לדחות את המשך החקירה עד שיובאו לפניו ראיות נוספות.
 
 298ט. צו אישום [תיקון: תשכ"ד]
(א)   נראה לשופט חוקר כי הראיות שהובאו לפניו יש בהן כדי להוכיח לכאורה שנעברה עבירה על ידי אדם, רשאי הוא לצוות שיואשם לפני בית דין צבאי או בית משפט אחר בשל אותה עבירה, ובלבד ששופט חוקר לא יתן צו לפי סעיף זה אלא אם נתן לאדם הזדמנות להשמיע טענותיו ולהביא ראיותיו לפניו.
(ב)   שופט-חוקר שסיים חקירה לפי סימן זה יעביר את חומר החקירה ואת הצו על תוצאות החקירה לפרקליט הצבאי הראשי.
(ג)   נתן השופט החוקר צו לפי סעיף קטן (א) לגבי אדם שחוק זה חל עליו, יורה הפרקליט הצבאי הראשי לתובע צבאי להגיש כתב אישום לבית דין צבאי נגד מי שעליו ניתן הצו.
(ד)   ציווה שופט-חוקר על אישום אדם שאין חוק זה חל עליו, יעביר העתק הצו ליועץ המשפטי לממשלה.
(ה)   היועץ המשפטי לממשלה או הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להחזיר את חומר החקירה לשופט החוקר לשם השלמתו, אם היה סבור שהוא טעון השלמה.
 
 298י. העברת חקירה על פי צו היועץ המשפטי לממשלה [תיקון: תשכ"ד]
היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהמוות אירע שלא במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנפטר לצבא, רשאי הוא בכל עת, עד לגמר החקירה, לצוות כי החקירה תיערך על פי החוק לתיקון סדרי הדין הפלילי (חקירת פשעים וסיבות מוות), תשי"ח-1958, ועם מתן הצו תיפסק החקירה לפי סימן זה.
 
 298יא. סייג [תיקון: תשכ"ד]
בסימן זה אין המונח "חייל" כולל אדם שחוק זה חל עליו על פי הסעיפים 7 ו-11. 
 

סימן ה' - כתב-האישום והגשתו 
 

 299. חומר חקירה מוקדמת שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי
קיבל הפרקליט הצבאי הראשי את חומר החקירה כאמור בסעיף 298, יוכל לעשות, מבלי שיהיה כפוף להחלטת השופט החוקר, אחת מאלה:
(1)   להחזיר את חומר החקירה המוקדמת לשופט-חוקר לשם השלמתו, אם דעתו שהוא טעון השלמה;
(2)   לבטל את הקובלנה, אם דעתו שאין חומר החקירה המוקדמת מניח, מכל סיבה שהיא, מקום לעריכת כתב-אישום;
(3)   להורות לתובע צבאי להגיש כתב-אישום על סמך חומר החקירה המוקדמת.
 
 300. הוראות לתובע צבאי [תיקון: תשכ"ד]
הורה הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לתובע צבאי להגיש כתב-אישום כאמור בסעיפים 282 ,282 ,281 ,280א, 298ט או 299, יעביר לתובע הצבאי את התלונה או הקובלנה, אם הוגשו, ואת חומר הבדיקה, החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות, אם נערכו, ויורה על איזו עבירה או עבירות, שיש להן לדעתו בסיס בתלונה או בחומר הבדיקה או החקירה, יובא הנאשם לדין, בין שהשופט-החוקר המליץ כך ובין שלא המליץ כך.
 
 301. שחרור ממעצר עם ביטול תלונה או קובלנה
בוטלה תלונה או קובלנה על אדם לפי הסעיפים 282 ,281 ,280 או 299, יפקע תקפה של כל פקודת מעצר התלויה בגללן על אותו אדם.
 
 302. חומר בדיקה וחקירה מוקדמת שנמסר להשלמה
הושלמה בדיקה שנמסרה להשלמה לפי פסקה (1) לסעיף 281 - נוהגים בה כאמור בסעיפים 276 ו-277; הושלמה חקירה מוקדמת שנמסרה להשלמה לפי פסקה (1) לסעיף 299 - נוהגים בה כאמור בסעיף 298.
 
 303. עריכה כתב-אישום
תובע צבאי יערוך כתב-האישום נגד נאשם ויגישנו לבית דין צבאי מחוזי או לבית דין צבאי מיוחד.
 
 304. תוכן כתב-האישום
(א)   כתב-האישום יכלול את הפרטים המנויים להלן וינוסח ככל האפשר בהתאם לדוגמאות הקבועות בתוספת לחוק זה; ואלה הפרטים:
(1)   שם בית הדין שאליו הוא מוגש;
(2)   שם הנאשם ושם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו ויחידתו של הנאשם, ואם אין לו כאלה או אינם ידועים - פרטים אחרים שיהיה בהם כדי לזהותו; אין הכרח לציין את שמו המדוייק, ומותר לתאר את הנאשם כאדם בלתי ידוע;
(3)   פירוט העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם וסעיפי הדין הקובעים אותן;
(4)   פרטים הדרושים כדי להעמיד על טיב האשמה;
(5)   עובדות המוכיחות שיש לבית הדין שיפוט באותו ענין;
(6)   שמותיהם של העדים שהעידו בחקירה המוקדמת ושל עדים אחרים שתקרא התביעה להעיד במשפט - אולם אין פוסלים כתב-אישום אם לא נכללו בו שמות העדים כאמור;
(7)   פרטים אחרים שנקבעו בתקנות.
(ב)   שר הבטחון רשאי, בתקנות, לשנות את התוספת לחוק זה.
 
 305. הגשת כתב-אישום
כתב-האישום הנועד לבית דין צבאי מחוזי או מיוחד יוגש לנשיאו או למי שנתמנה על ידיו למטרה זו, ודבר הגשתו יקויים בחתימתו; תאריך ההגשה כאמור הוא תאריך הגשתו לבית הדין.
 
 305א. העברת כתב-אישום לבית דין אחר [תיקון: תשכ"ד, תשל"ה]
(א)   בכל עת אחרי הגשת כתב-אישום ולפני שהנאשם נתבקש להשיב אם הוא מודה באשמה אם לאו, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, לפי בקשת הנאשם או תובע צבאי, להורות בהחלטה מנומקת על העברת כתב-האישום לבית דין צבאי אשר במחוז שיפוטי אחר.
(ב)   הוחלט על העברת כתב-האישום, רואים את כתב האישום כאילו הוגש לבית הדין הצבאי האחר כאמור ורואים בתאריך הגשתו את התאריך בו הוגש כתב-האישום לבית הדין אליו הוגש לראשונה.
 
 306. הרכבת מותב בית דין
נתקבל כתב-אישום, יורכב מותב בית דין.
 
 307. מסירת העתק כתב האישום לנאשם [תיקון: תשכ"ד]
עם מסירת העתק כתב-האישום לנאשם, יש להודיע לו כי הוא וסניגורו רשאים לעיין בחומר הבדיקה או החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות ולהעתיק ממנו פרטים, חוץ מאותם פרטים שפרקליט צבאי אסר, מטעמי בטחון, את העיון בהם כאמור.
 
 308. ביטול כתב-אישום [תיקון: תשכ"ד, תשס"ד]
(א)   כתב-אישום שהוגש לבית דין צבאי ניתן לביטול, כל עוד לא הוכרע הדין, על ידי הפרקליט הצבאי הראשי.
(ב)   היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו עם הביטול, אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.
 
 309. זימון בית הדין [תיקון: תשס"ד]
הורכב מותב בית דין צבאי, יזומן בית הדין בצו זימון חתום בידי נשיא בית הדין הצבאי או מי שהוא הסמיכו לכך; צו הזימון יקבע את מקום כינוסו של בית הדין ותאריך הדיון, ויחייב את כל המשתתפים במשפט שיפורטו בצו, להתייצב במקום ובזמן הקבועים בו; כן יכול צו הזימון לכלול כל הוראה אחרת וכל פרט נוסף הנראים למזמן כדרושים לענין. 

 

 שני : שופטים, סניגוריה ופומביות

סימן א' - עילות פסלות 
 
 310. עילות פסלות [תיקון: תשס"ד(5)]
(א) (1)    שופט צבאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש למשוא פנים בניהול המשפט.
(2)   שופט צבאי-משפטאי לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
(ב)   בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט צבאי או שופט צבאי-משפטאי (בסעיפים קטנים (ב) עד (ה) - שופט) לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
(1)   צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2)   יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
(3)   בטרם התמנה לשופט במותב בית הדין היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כקצין שיפוט, כמי שהגיש את התלונה, כעד, כמומחה, כמי שהשתתף בבדיקה או בחקירה שנערכו על פי דין בקשר למעשה העבירה או בדרך דומה אחרת;
לענין סעיף קטן זה -
"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
"בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
"עד מרכזי" - עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.
(ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
(ד)   על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
(ה)   התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות
 
 
סימן ב' - סניגוריה 
 
 316. סניגור לפי בחירת הנאשם [תיקון: תשמ"ב]
(א)   נאשם לפני בית דין צבאי רשאי לנהל את הגנתו בעצמו או -
(1)   לבקש כי ימונה לו סניגור צבאי ; ביקש כאמור, ימנה לו הסניגור הצבאי הראשי סניגור צבאי מבין הסניגורים הצבאיים, אולם החובה למנות סניגור צבאי לא תחול לגבי נאשם בבית דין צבאי לתעבורה, כאשר הדיון מתנהל שלא במעמד תובע צבאי.
(2)   לבחור לו לסניגור עורך דין שאושר לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי סעיף 318 ;
(3)   לבחור לו לסניגור כל חייל שיסכים לשמש סניגורו, אולם אם היה בית הדין סבור כי הדיון לפניו עלול להביא לגילוי סודות צבאיים, לא יוכל חייל כאמור לשמש סניגור אלא באישור בית הדין.
(ב)   אדם שמתנהלת לגביו בדיקה או חקירה לפי סעיף 251, לא יהיה זכאי להיות מיוצג - בענין הנוגע למעצרו או לבקשה הקשורה בטיפול בענינו - אלא על ידי סניגור צבאי או על ידי עורך דין שאושר באישור בלתי מסוייג לשמש סניגור לפני בתי הדין הצבאיים לפי סעיף 318.
 
 317. ועדה לאישור סניגורים [תיקון: תשל"ח(2)]
(א)   תוקם ועדה לאישור עורכי דין שיהיו רשאים לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
(ב)   חברי הועדה יהיו:
(1)   שופט של בית המשפט העליון שייבחר על ידי חבר שופטיו;
(2)   שני עורכי דין שתבחר לשכת עורכי הדין;
(3)   המנהל הכללי של משרד המשפטים;
(4)   הפרקליט הצבאי הראשי.
(ג)   הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
(ד)   שופט בית המשפט העליון שנבחר כאמור בפסקה (ב) (1) יהיה יושב ראש הועדה.
(ה)   הועדה תקבע סדרי עבודתה במידה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות שיתקין שר המשפטים בהסכמת שר הבטחון.
 
 318. אישור הועדה [תיקון: תשל"ח(2)]
(א)   אדם המוסמך לעסוק בישראל במקצוע עריכת דין רשאית הועדה לפי שיקול דעתה -
(1)   לתת לו אישור כאמור בסעיף 317;
(2)   לתת לו אישור מסוייג ולקבוע שהאישור לא יחול על משפט הנערך בדלתיים סגורות לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה;
(3)   לסרב לתת לו אישור.
(ב)   הועדה רשאית, על פי בקשת הרמטכ"ל, לבטל בכל עת אישור שניתן או לסייגו כאמור בסעיף קטן (א) (2).
(ג)   אישור שלא סוייג כאמור בסעיף קטן (א) (2) ייקרא "אישור בלתי מסוייג".
 
 319. סירוב לדחות משפט
בחר לו הנאשם סניגור שאינו יכול להתייצב במשפט בזמן שנקבע לתחילתו וביקש לדחות את המשפט בגלל זה, רשאי בית הדין לסרב לבקשה.
 
 320. פסילת סניגור שנבחר על ידי הנאשם
(א)   חייל שנבחר סניגור על ידי נאשם רשאי מפקדו להתנגד לכך מטעמים שיודיע לבית הדין; קיבל בית הדין את ההתנגדות, לא יהיה החייל סניגור.
(ב)   החלטה לפי סעיף זה ואישור לפי סעיף 316 אינם יכולים לשמש נימוקים לערעור.
 
 321. מינוי סניגור צבאי [תיקון: תשמ"ג]
לא בחר הנאשם סניגור לעצמו, רשאי מי שזימן את בית הדין למנות לו, לפני תחילת הדיון, סניגור צבאי להגן עליו באותו בית דין, ומשהתחיל הדיון רשאי בית הדין עצמו לעשות זאת אם נראה לו הדבר דרוש לעשיית משפט צדק; אולם אין למנות סניגור צבאי כאמור, אם הודיע הנאשם שהוא מסרב למסור לידו את הגנתו, אלא אם נראה לבית הדין כי הנאשם חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי, או אם הדיון מתנהל שלא בפניו לפי סעיף 328.
 
 322. מאימתי מורשה סנינור לייצג
(א)   סניגורו של נאשם שנבחר על ידיו רשאי לייצגו לפני בית הדין אם הגיש לבית הדין כתב הרשאה חתום על ידי הנאשם, או אם הצהיר הנאשם לפני בית הדין ובפני הסניגור כי הירשה אותו להיות סניגורו; סניגור שנתמנה רשאי לייצג את הנאשם מיד לאחר מינויו.
(ב)   כתב הרשאה כאמור פטור ממס בולים.
 
 323. סניגוריה לפני שופט חוקר ובעת דיון על הארכת מעצר [תיקון: תשמ"ב(2)]
הוראות סימן זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לגבי -
(1)   חקירה מוקדמת וחקירת סיבות מוות לפני שופט חוקר, כאילו בכל מקום שנאמר "בית דין צבאי" היה כתוב "שופט חוקר" ;
(2)   דיון בהארכת מעצר לפי סעיפים 240 או 241, אולם פסקה (3) של סעיף 316(א) לא תחול לגבי דיון כאמור. 
 
סימן ג' - פומביות המשפט 
 
 324. פומביות משפט צבאי [תיקון: תשנ"ג, תשס"ד]
(א)   בית דין צבאי ידון בפומבי; לענין זה, "בית דין צבאי" או "בית דין" - לרבות נשיא בית הדין הצבאי, משנהו או סגנו.
(ב)   בוטל.
(ג)   בית הדין רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך בשל אחת מאלה:
(1)   שמירה על בטחון המדינה;
(2)   מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;
(3)   הגנה על המוסר;
(4)   הגנה על ענינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
(5)   הגנה על ענינו של מתלונן או של נאשם בעבירת מין או בעבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
(6)   הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;
(7)   מניעת פגיעה במשמעת הצבא, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד)   דיון לצורך החלטה לפי סעיף קטן (ג), רשאי בית הדין לקיים בדלתיים סגורות.
(ה)   החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם, או לסוגי בני אדם, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.
 
 325. איסור פרסום והוצאת פרוטוקולים [תיקון: תשנ"ג, תשס"ג, תשס"ד]
(א)   לא יפרסם אדם דבר על דיון המתנהל בבית דין צבאי בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין, ולא יוציא מבית הדין פרוטוקול של דיון הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם ומכל דיון הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף 324 (להלן - פרוטוקול), אלא ברשות מאת בית הדין.
(ב)   תם הדיון שהוחלט על עריכתו בדלתיים סגורות, לא יפרסם אדם דבר על הדיון ולא יוציא פרוטוקול מבית הדין אלא ברשות נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
(ג)   לא יצלם אדם ולא יקליט באולם בית הדין, לא יפרסם תצלום ולא ישמיע הקלטה מאולם בית הדין אלא ברשות בית הדין.
(ד)   לא יפרסם אדם, בלי רשות בית הדין, את שמו, תמונתו ומענו של קטין שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהויו, אם הקטין הוא נאשם, עד, מתלונן או ניזוק בדיון על עבירת מין.
(ה)   בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית הדין, אם ראה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של נאשם, של עד או של אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם.
(ו)    בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה על פי הדין.
(ו1)  בית הדין רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית הדין סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום.
(ו2)  לענין סעיף זה-
"חשוד" - מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;
"שם של חשוד" - לרבות פרסום כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.
(ז)   העובר על הוראה מהוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חדשים.
 
 326. שמירת סודיות [תיקון: תשנ"ג]
לשם שמירה על סודיותן של ידיעות הקשורות בבטחון המדינה, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות, דרך כלל או למקרה מסויים, כי לא יפורסם ולא יוצא מבית דין צבאי פרוטוקול של דיון, הכרעת דין או גזר דין, לרבות עותקים מהם, אף אם הדיון נערך כולו או מקצתו בפומבי. הוראה לפי סעיף זה לא תחול על בעלי הדין ועל סניגורו של נאשם בכל הליך משפטי הנוגע לאותו דיון; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר ששה חודשים.
 
 326א. פסק דין כראיה [תיקון: תשנ"ג]
העתק מפסק דין המוגש כראיה בכל הליך משפטי לא ייפסל עקב השמטת חלקים או מלים ממנו בשל הוראות סעיפים 325 או 326.
 
 326ב. פרסום בענין התלוי ועומד בבית הדין [תיקון: תשנ"ג, תשס"ב]
(א)   לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית דין צבאי במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.
(ב)   יראו ענין כתלוי ועומד בבית הדין משעה שהוגשה לבית הדין באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או להארכת מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט פרקליט צבאי שלא להורות על הגשת כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום - עד סיום ההליכים.
(ג)   איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית דין.
(ד)   העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה אחת. 
 
פרק שלישי : הליכים רגילים 
 
 327. מסירת כתב-אישום לנאשם [תיקון: תשכ"ד, תשל"ה, תשס"ד]
(א)   העתק כתב-האישום יימסר לנאשם בהקדם האפשרי, ומשניתן צו זימון יימסר לו העתקו מיד.
(ב)   נאשם זכאי לדרוש שמשפטו לא ייערך לפני תום עשרה ימים מיום שנמסר לו העתק כתב-האישום.
(ג)   המוסר לנאשם העתק כתב-האישום יודיע לו על זכותו לפי סעיף קטן (ב) וכי הוא רשאי לבחור לו סניגור ולהזמין עדים להגנתו.
(ד)   על אף דרישתו של נאשם לפי סעיף קטן (ב), רשאי נשיא בית הדין הצבאי או שופט צבאי-משפטאי שהוא הסמיך לענין זה, אם ראה צורך בכך בגלל נסיבות מיוחדות שיפורטו בצו הזימון, להורות על עריכת המשפט במועד מוקדם יותר, ובלבד שלא יקדם מעשרים וארבע שעות מעת מסירת העתק כתב-האישום לנאשם.
(ה)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה על מנת לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.
(ו)    סעיף זה לא יחול בהליכים בבית הדין הצבאי לתעבורה.
 
 328. הרחקת נאשם מאולם בית הדין
בית דין צבאי רשאי להרחיק, לזמן שימצא למתאים, נאשם המפריע למהלך הדיון, או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.
 
 329. הליכים בהעדר הנאשם
כל הליך שלא בפני הנאשם מחמת שהורחק כאמור בסעיף 328, רואים אותו כאילו היה בפניו, ובית הדין יקבע סידורים שלפיהם יובאו ההליכים האמורים לידיעת הנאשם.
 
 330. ניהול הדיון
אב בית הדין ינהל את הדיון בישיבות בית הדין, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרישה לקיום הסדר במקום המשפט, לרבות הוראה להרחיק ממקום המשפט או מסביבתו אדם המפריע למהלך הדיון או המתנהג בצורה הפוגעת בכבוד בית הדין.
 
 330א. הרחקה מבית הדין [תיקון: תשנ"ג]
(א)   בית דין רשאי לאסור על קטין להימצא בבית הדין בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
(ב)   בית דין רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית הדין בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם עשויה להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.
 
 331. שפיטה מיידית של נאשם בבזיון בית דין צבאי
עבר אדם על הוראות סעיף 109 פרט לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו, או על הוראות סעיף 514 פרט לפסקה (1) לסעיף קטן (א) שבו, יכול בית הדין שלגביו עבר הנאשם את העבירה לשפטו עליה מיד, ובלבד שלא יטיל עליו עונש חמור ממחבוש שלושים יום אם נידון לפי סעיף 109, או מאסר שלושים יום אם נידון לפי סעיף 514; הוראה זו אינה באה לגרוע מהוראות כל דין בדבר הבאת העבריין לדין על עבירה כאמור.
 
 332. מתרגם לנאשם
נאשם שאינו יודע עברית, ימנה לו אב בית הדין מתרגם, לתרגם לו את הנאמר במהלך הדיון ואת החלטות בית הדין; יכול הנאשם לוותר על תרגום כל חלק של הנאמר במהלך הדיון או של החלטות כאמור.
 
 333. עדות שלא בעברית
עדות הנמסרת, ברשות בית הדין, שלא בעברית תתורגם על ידי מתרגם.
 
 334. דין מתרגם כדין עד
דין מתרגם כדין עד, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראת חוק זה בענין עדים.
 
 335. רישום פרוטוקול [תיקון: תשכ"ד]
בכל משפט יירשם פרוטוקול בידי אב בית הדין, או בידי רשם שמינה אב בית הדין, וייחתם בידי מי שרשמו; נרשם הפרוטוקול בידי רשם, יחתום עליו גם אב בית הדין לאחר שבדק ומצא שהרישום נכון.
 
 336. תוכן הפרוטוקול
פרוטוקול המשפט יכלול:
(1)   שם בית הדין ושמותיהם של חברי בית הדין, התובע, הרשם והמתרגם שהשתתפו במשפט;
(2)   תאריך כל ישיבה ומקומה;
(3)   שם הנאשם ושם סניגורו, אם היה לו סניגור;
(4)   המלים שבהן נשאל הנאשם אם הוא מודה באשמה ותשובתו, שתירשם ככל האפשר במלים שהשתמש בהן;
(5)   בקשות הצדדים ועיקר טענותיהם;
(6)   שמות העדים, אם העידו בשבועה או בדרך אחרת, ותוכן העדויות;
(7)   החלטות בית הדין, על נימוקיהן, אם ניתנו;
(8)   כל דבר אחר שלדעת אב בית הדין צריך להיות כלול בפרוטוקול.
 
 337. צירוף מסמכים לפרוטוקול
כתב-האישום, מסמכים שהוגשו ונתקבלו על ידי בית הדין וכל מסמך אחר הנוגע לאותו מותב בית דין יצורפו לפרוטוקול ויהוו חלק ממנו.
 
 338. תיקון פרוטוקול לפני מתן גזר דין
כל צד רשאי לבקש מבית הדין, בפני הצד השני, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו.
 
 339. תיקון פרוטוקול לאחר מתן פסק דין [תיקון: תשכ"ד]
ניתן פסק-דין של זיכוי או גזר הדין אך טרם עברה התקופה להגשת ערעור עליו, רשאי כל צד לבקש מנשיא בית הדין לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו, ונשיא בית הדין, לאחר שנתן לצד השני הזדמנות להשמיע את דברו, יתקן את הרישום אם קיבל לכך את הסכמתם של רוב השופטים שישבו בדין.
 
 340. רישום תיקון
כל תיקון של פרוטוקול, וכן דעתו החולקת של שופט על תיקון, יירשם בפרוטוקול וייחתם בידי אב בית הדין או בידי נשיא בית הדין, הכל לפי הענין.
 
 341. זיהוי הנאשם
הדיון ייפתח בזיהוי הנאשם על ידי בית הדין; לשם כך ישאל אב בית הדין את הנאשם פרטים שיש בהם כדי לזהותו, כגון: שמו, שם משפחתו, מספרו האישי, דרגתו, יחידתו ושם אביו.
 
 342. חובת התביעה לזהות
סירב הנאשם למסור פרט שנשאל עליו לפי סעיף 341, רשאי בית הדין להמשיך בדיון, ועל התובע להוכיח - עד תום פרשת התביעה - את אותם פרטי הזיהוי הדרושים להוכחת אשמתו של הנאשם.
 
 343. הקראת כתב ההרכב וטענות הפסלות [תיקון: תשס"ד(5)]
לאחר הזיהוי יקרא אב בית הדין את כתב-ההרכב של מותב בית הדין וישאל את הנאשם, או את סניגורו, ואת התובע אם יש בפיהם טענת פסלות.
 
 344. טענה שנתקבלה [תיקון: תשס"ד (5)]
(א)   בית הדין שלפניו נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי או נגד מותב בית הדין, ידון בה לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת, ואם קיבל את הטענה יתלה את הדיון עד שאותו שופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין או עד שיוחלף המותב, לפי הענין; החלטת בית הדין תהיה מנומקת.
(ב)   נטענה טענת פסלות נגד שופט צבאי-משפטאי, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת ויחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים.
 
 345. ערעור [תיקון: תשס"ד(5)]
על החלטת בית דין של ערכאה ראשונה לפי סעיף 310 רשאי בעל דין לערער לפני בית הדין הצבאי לערעורים תוך שלושה ימים מיום נתינתה, ועליו להודיע לבית הדין על רצונו לערער מיד עם נתינתה.
 
 346. דחיית הדיון כשמוגש ערעור
(א)   נמסרה הודעה כאמור בסעיף 345, רשאי בית הדין לדחות את המשך הדיון עד להחלטה בערעור אם הוא סבור כי מן הראוי לעשות כן.
(ב)   לא דחה בית הדין את המשך הדיון, אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הנאשם להגיש את הערעור במועד שנקבע בסעיף 345.
 
 347. המשך הדיון כשאין ערעור [תיקון: תשס"ד(5)]
נדחתה טענת פסלות ולא הודיע הטוען על הגשת ערעור, או שעברה התקופה להגשת הערעור והערעור לא הוגש, רואים את החלטת הדחיה כסופית.
 
 348. התליית הדיון לאחר החלטה בערעור [תיקון: תשס"ד(5)]
נתקבלה בערעור טענת פסלות לגבי שופט, יתלה בית הדין של ערכאה ראשונה את הדיון עד שהשופט יוחלף בשופט אחר על ידי מי שהרכיב את מותב בית הדין.
 
 349. טענת פסלות לאחר קריאת כתב-האישום [תיקון: תשס"ד(5)]
לא ידון בית דין בטענת פסלות שנטענה לאחר שנקרא כתב-האישום, אלא אם שוכנע כי העובדות המשמשות יסוד לטענת הפסלות לא היו ידועות לטוען בשלב קודם של הדיון, וכי טען את טענתו מיד כשהגיעו העובדות האמורות לידיעתו.
 
 350. טענת פסלות לאחר מתן פסק הדין בערכאה הראשונה [תיקון: תשס"ד(5)]
נודע דבר פסלותו של שופט לאחר מתן פסק-הדין בערכאה ראשונה, ישמש הדבר עילה לנאשם או לתובע לערער על פסק הדין, ודין ערעור כזה כדין ערעור לפי הפרק החמישי לחלק זה, אלא שמותר להגישו בכל עת על אף האמור בסעיף 418.
 
 351. קריאת כתב-האישום וטענות טרומיות [תיקון: תשכ"ד, תשל"ה, תשס"ז(2)]
(א)   משנסתיימה פרשת הרכב מותב בית הדין יקרא אב בית הדין את כתב-האישום ויסביר לנאשם את מהות האשמה.
(ב)   לאחר מכן יודיע בית הדין לנאשם על זכותו לטעון טענות טרומיות אלו:
(1)   חוסר סמכות לבית הדין;
(2)   זיכוי קודם או הרשעה קודמת;
(3)   התיישנות העבירה;
(4)   כתב-האישום אינו מגלה עבירה;
(5)   פגם או פסול בכתב-האישום.
(6)   הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
(ג)   לא טען הנאשם, או סניגורו, בשלב זה טענה טרומית, אין בכך כדי למנעו מלטעון אותה בכל שלב אחר של המשפט, אולם אין הוא רשאי לעשות כן לגבי הטענות הטרומיות המפורטות בפסקאות (4) ו-(5) לסעיף קטן (ב) אלא ברשות בית הדין.
(ד)   לא תישמע בפני בית דין צבאי מחוזי או בפני בית דין צבאי לתעבורה טענה כי כתב-האישום צריך היה להיות מוגש במחוז שיפוטי אחר.
 
 352. דיון בטענה טרומית
בית הדין שנטענה בפניו טענה טרומית יחליט בה לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשיב עליה, אולם רשאי הוא לדחות את הטענה גם בלעדי זאת. כן רשאי בית הדין להשהות את מתן החלטתו בטענה טרומית עד לשלב אחר של הדיון.
 
 353. החלטה בטענה טרומית [תיקון: תשכ"ד]
(א)   החליט בית הדין לקבל טענה טרומית, רשאי הוא לצוות על תיקון כתב-האישום או לבטלו או להצהיר כי כתב ההרכב בטל, הכל לפי הענין; ביטל את כתב-האישום - ישוחרר הנאשם ממעצר שהוא נמצא בו על אותה אשמה; הצהיר כי כתב ההרכב בטל ולא החליט על ביטול כתב-האישום, ימנה נשיא בית הדין מותב בית דין אחר.
(ב)   החליט בית-הדין לדחות את הטענה הטרומית - ימשיך בדיון.
 
 354. תשובת הנאשם לאשמה [תיקון: תשמ"ב]
(א)   לא בוטלה האשמה מכוח טענה טרומית ישאל אב בית הדין את הנאשם מה תשובתו לאשמה; הנאשם רשאי שלא להשיב ואם השיב, רשאי הוא בתשובתו להודות באשמה, לכפור בה או לכפור באשמה אך להודות בעובדות או בחלק מהעובדות, שהובאו בקשר למעשה נושא האשמה, וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו; השיב הנאשם באחת הדרכים האמורות, רשאי בית הדין לשאול אותו שאלות ובלבד שהשאלות לא יחרגו מהדרוש להבהרת תשובת הנאשם תגובת הנאשם יכול שתיעשה על ידי סניגורו.
(ב)   הימנעות הנאשם להשיב לאשמה או לשאלות בית הדין כאמור בסעיף קטן (א), עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה ; אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו.
(ג)   אב בית הדין יסביר לנאשם שאם ברצונו לטעון טענת "במקום אחר הייתי" - כטענה יחידה או בנוסף לאחרות - עליו לעשות כן מיד ויסביר לו את תוצאות הימנעותו מעשות כן, כאמור בסעיף קטן (ד), והכל זולת אם ראה אב בית הדין שאין מקום לטענה האמורה.
(ד)   משלא טען הנאשם מיד "במקום אחר הייתי" או שטען ולא ציין את המקום האחר, לא יהיה רשאי להביא ראיות - בין עדות עצמו ובין ראיות אחרות - כדי להוכיח טענה כאמור אלא ברשות בית הדין.
(ה)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של הנאשם לפי סעיף 357 לחזור בו מהודיה בנוכחותו במקום ביצוע העבירה, או לשנות מחובת הראיה שעל התביעה.
 
 355. דין מי שצפוי לעונש מוות
הואשם אדם בעבירה שהוא צפוי עליה לעונש מוות, אין נוהגים כאמור בסעיף 354, אלא רואים אותו כאילו כפר באשמה. 
 
  
 357. שינוי התשובה [תיקון: תשמ"ב]
ברשות בית הדין רשאי הנאשם, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לחזור בו מתשובתו שהשיב לפי סעיף 354.
 
 358. החלטת בית הדין בהודאת הנאשם [תיקון: תשכ"ד]
(א)   השיב הנאשם שהוא מודה באשמה - רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לא לקבל את ההודאה ולהמשיך בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה, או כאילו כפר באשמה והודה בעובדות שצויינו על ידי בית הדין.
(ב)   לא החליט בית-הדין שלא לקבל את ההודאה - רואים את האשמה במוכחת ובית הדין ירשיע את הנאשם על פי הודאתו.
(ג)   לפני הרשעתו של הנאשם יביא התובע הצבאי בפני בית הדין את העובדות המהוות את העבירה ונסיבותיה; חלק הנאשם על עובדות אלה או מקצתן ובית הדין לא החליט החלטה על פי סעיף 357, רשאי בית הדין להתיר הבאת ראיות בקשר לעובדות שבמחלוקת.
 
 358א. הודאה באחת מאשמות חלופות [תיקון: תשכ"ד]
(א)   היו בכתב האישום פרט-אישום עיקרי (להלן - העבירה העיקרית) ופרטי אישום חלופים והשיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לעבירה העיקרית - ירשיע בית-הדין את הנאשם על-פי הודאתו ויראה את פרט האישום החלוף כבטל.
(ב)   השיב הנאשם שהוא מודה באשמה המתייחסת לפרט האישום החלוף, ימשיך בית הדין בדיון כאילו כפר הנאשם באשמה; אולם -
(1)   אם הודיע התובע הצבאי כי הוא לא יביא ראיות בקשר לעבירה העיקרית - ירשיע בית הדין את הנאשם על פי הודאתו ויראה את פרט האישום המתייחס לעבירה העיקרית כבטל;
(2)   הביא התובע הצבאי ראיות בקשר לעבירה העיקרית, אולם בית הדין החליט לזכות את הנאשם מן העבירה האמורה, ולא החליט שלא לקבל את הודאתו בעבירה החלופה, ירשיעו עליה על פי הודאתו.
 
 359. החלטת בית הדין לאחר כפירת הנאשם
כפר הנאשם באשמה, או שרואים אותו, לפי חוק זה, כאילו כפר בה, פותחים בפרשת התביעה.
 
 360. החלטת בית הדין לאחר הודאה בעובדות
(א)   כפר הנאשם באשמה והודה בעובדות, כאמור בפסקה (3) לסעיף 354 (ב), או שהחליט בית הדין, לפי סעיף 358, לראותו כאילו עשה כן - רואים את העובדות הללו כמוכחות לגבי אותו נאשם.
(ב)   עובדה שהנאשם הודה בה בתשובתו רשאי בית הדין לדרוש את הוכחתה על ידי התובע על אף האמור בסעיף קטן (א), ואם דרש כן - אין רואים אותה כמוכחת עד שיוכיחנה התובע.
 
 361. סדרי הדין לאחר הודאת חלק מהנאשמים
היו במשפט נאשמים אחדים וחלק מהם הודה באשמה, רשאי בית הדין להרשיע את מי שהודאתו נתקבלה כאמור בסעיף 358 ולהטיל עליו ענשו מיד או להשהות את ההרשעה עד להכרעת דינם של כל הנאשמים; אך אם נקרא נאשם כזה להעיד במשפט, ירשיע אותו ויטיל עליו ענשו לפני שייקרא להעיד.
 
 362. הפרדת המשפט [תיקון: תשכ"ד]
היו במשפט נאשמים אחדים, רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון שלפני הכרעת הדין, להורות על משפט נפרד לאחד או לאחדים מהם, ולהמשיך במשפטם של הנאשמים הנותרים; לא התייצב נאשם למשפט, לאחר שהוזמן כדין או לא ניתן להזמינו למשפט מחמת העדרו מן השירות או מחמת סיבות דומות, רשאי בית הדין להורות כאמור אף בהעדר נאשם זה.
 
 363. סדרי הדין במשפט שהופרד
הורה בית דין להפריד את המשפט, יכול בית הדין שהורכב לצורך המשפט הנפרד לנהלו בין על פי כתב-האישום המקורי ובין על פי כתב-אישום חדש; הוגש כתב-אישום חדש, רואים כתאריך הגשתו את התאריך שבו הוגש כתב-האישום המקורי לבית הדין שהחליט על משפט נפרד.
 
 364. פרשת התביעה
נפתחה פרשת התביעה לפי סעיף 359 - יכול התובע להביא לפני בית הדין את עדי התביעה, בין ששמותיהם נמנו בכתב-האישום ובין אם לאו, ואת יתר ראיותיו, ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת התביעה.
 
 365. טענת חוסר אשמה
(א)   עם סיום פרשת התביעה רשאי הנאשם, או סניגורו, לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה.
(ב)   נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), רשאי התובע להשיב עליה.
(ג)   נטענה טענה לפי סעיף קטן (א) והיה בית הדין סבור כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה - יזכה את הנאשם; ובית הדין רשאי לעשות כן, אף אם לא טען הנאשם או סניגורו כאמור.
 
 366. דבר הנאשם [תיקון: תשמ"ב]
(א)   לא זוכה הנאשם על פי סעיף 365, יסביר לו אב בית הדין כי הרשות בידו לנהוג באחת מאלה :
(1)   להעיד כעד הגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד ;
(2)   להימנע מהעיד.
(ב)   אב בית הדין יסביר לנאשם את תוצאות הימנעותו מהעיד, כאמור בסעיף 366א.
(ג)   נאשם שבחר להעיד יעיד בתחילת ראיותיה של ההגנה ; אולם רשאי בית הדין, לבקשתו, להתיר לו להעיד בשלב אחר של פרשת ההגנה.
 
 366א. שתיקת הנאשם [תיקון: תשמ"ב]
הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע, אך לא תשמש סיוע לצורך סעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955.
 
 367. פרשת ההגנה
לאחר דברי אב בית הדין כאמור בסעיף 366, יכול הנאשם או סניגורו להביא לפני בית הדין עדי הגנה ושאר ראיות ההגנה; ורשאי הוא, לפני שיביא עדים, לומר דברי פתיחה לפרשת ההגנה.
 
 368. ראיות מטעם בית הדין
(א)   בית הדין רשאי להזמין כל עד בתורת עד בית הדין, אפילו כבר נשמעה עדותו באותה ערכאה, אם ראה בית הדין צורך בכך לבירור המשפט.
(ב)   עשה בית הדין כאמור לאחר תום פרשת ההגנה, רשאית ההגנה להביא ראיות לסתור ראיות שנתקבלו נגד הנאשם לפי סעיף קטן (א).
 
 369. ראיות נוספות מטעם התביעה
(א)   בית הדין רשאי להרשות לתביעה, בין לאחר תום פרשת ההגנה ובין לאחר שהושמעו עדים לפי סעיף 368 (ב), להביא ראיות לסתור נקודות שנתעוררו באותן הראיות ואשר התביעה לא יכלה לצפותן מראש.
(ב)   הורשתה התביעה להביא ראיות לאחר שנתקבלו ראיות מטעם בית הדין, שומעין את ראיותיה תחילה ואחר כך את ראיות ההגנה אם רצתה בכך.
 
 370. ראיות מטעם ההגנה לאחר ראיות נוספות מטעם התביעה
הביאה התביעה ראיות לפי סעיף 369 (א), רשאית ההגנה, להביא ראיות לסתור ראיותיה של התביעה שהובאו כאמור, אף אם השתמשה בזכותה לפי סעיף 368(ב).
 
 371. סמכות בית הדין לשמוע ראיות מטעמו
בית הדין יכול לחזור ולהשתמש בסמכותו לפי סעיף 368 (א) בכל עת עד להכרעת הדין.
 
 372. עדות בשבועה
(א)   כל עד יעיד בשבועה, אלא אם כן נוכח בית הדין, כי אמונתו הדתית של העד אוסרת עליו שבועה, או כי אין לו לעד כל אמונה דתית, ובמקרים אלה יעיד העד על פי הן צדקו.
(ב)   קטין שבית הדין סבור שאינו מבין מהותה של שבועה, רשאי בית הדין, אם נוכח שיש צורך לשמוע עדותו, לגבות עדותו שלא בשבועה.
(ג)   עד שבא להעיד יישבע או יצהיר בהן צדק להעיד אמת, את האמת כולה ואת האמת בלבד.
 
 373. סדר גביית עדות
וזה סדר גביית עדות:
(1)   העד נחקר תחילה על ידי בעל הדין שביקש את שמיעת העד; אחריו רשאי בעל הדין היריב, בכפוף לסעיף 374, לחקור את העד חקירה שכנגד, ואחריו רשאי בעל הדין שביקש את שמיעת העד לחזור ולחקרו חקירה חוזרת; סיימו בעלי הדין את חקירתם, רשאי בית הדין לחקור את העד, אולם להבהרת ענין רשאי הוא לשאול אותו שאלות גם לפני סיום חקירתם; חקר בית הדין עד לאחר שחקרוהו בעלי הדין, רשאי הוא להרשות להם לחקרו נוספות מטעמם, להבהרת ענין שנתעורר בחקירתו של בית הדין.
(2)   עד שהוזמן לפי החלטת בית הדין, כאמור בסעיף 368 (א), נחקר תחילה על ידי בית הדין, ואחרי כן רשאים בעלי הדין לחקרו, בסדר שיקבע בית הדין, חקירה שכנגד.
 
 373א. תחולת חוק סדר הדין הפלילי [תיקון: תשמ"ז(2)]
הוראות פרק ה', סימן ו', לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יחולו על חקירת עדים לפני בית דין צבאי.
 
 374. עדים במשפט של נאשמים אחדים
מקום שיש נאשמים אחדים במשפט אחד, סדר חקירת העדים הוא -
(1)   בחקירה שכנגד - הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר שבו רשומים הנאשמים בכתב-האישום;
(2)   בחקירה ראשית - תחילה הנאשם, או סניגורו, שביקש שמיעת אותו עד, ואחר כך יתר הנאשמים או סניגוריהם לפי הסדר האמור בפסקה (1).
 
 375. זכות חקירה שכנגד במקרים מסויימים
סבור בית הדין כי עדו של אחד הנאשמים עלול להעיד נגד נאשם אחר, יכול הוא לסטות מן הסדר שנקבע בסעיף 374 ולהרשות לאותו נאשם אחר או לסניגורו לחקרו לא חקירה ראשית אלא חקירה שכנגד לאחר שחקרוהו שאר הנאשמים חקירה ראשית ולפני התובע הצבאי.
 
 376. הבאת ראיות לפני הדיון לגופו של ענין [תיקון: תשס"ד(5)]
בית הדין רשאי להרשות לבעלי הדין להביא גם ראיות הדרושות לשם דיון בטענת פסלות או בטענה טרומית או באמרת נאשם שנמסרה מחוץ לבית הדין והיא מוגשת כראיה.
 
 377. סמכות לסרב להזמנת עדים
רשאי בית הדין לסרב לבקשה להזמין עד, אם הוא סבור שעדותו אינה שייכת לענין הנדון, או שתוכן עדותו ניתן להוכחה בדרך אחרת.
 
 378. שינוי כתב-האישום
רשאי בית הדין, בכל שלב של הדיון עד להכרעת הדין, לשנות את כתב-האישום על ידי תיקון כתב-האישום או החלפתו, כפי שימצא למתאים ובלבד שלא יכלול בדרך זו בכתב-האישום אשמה בעבירה שענשה חמור יותר.
 
 379. סייג לשינוי בכתב-האישום
לא יכלול בית דין בכתב-האישום, על ידי תיקון או החלפה כאמור בסעיף 378, אשמה בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, אולם בית דין מיוחד רשאי לעשות זאת לגבי עבירה שבית דין צבאי אחר מוסמך לדון בה.
 
 380. ביטול כתב-אישום על ידי בית הדין [תיקון: תשכ"ד]
מצא בית הדין, כי יש מקום להאשים נאשם בעבירה שאין הוא מוסמך לדון בה, או בעבירה שענשה חמור יותר מהעבירה הכלולה בכתב-האישום, יבטל בית הדין את הדיון בפניו, כדי שהנאשם יובא לדין על פי כתב-אישום חדש.
 
 381. תאריך ההבאה לדין באשמה החדשה [תיקון: תשכ"ד]
כתב-אישום שתוקן או שהוחלף או שהוגש בעקבות החלטה על פי סעיף 380, רואים את הנאשם כאילו הובא לדין על אותו כתב-אישום בתאריך שהובא לדין לפי כתב-האישום המקורי.
 
 382. שינוי אשמה ללא שינוי כתב-האישום
בית דין רשאי, מבלי לשנות את כתב-האישום, להרשיע נאשם בנסיון לבצע את העבירה שבה הואשם, או בשותפות לעבירה לאחר מעשה, או בעבירה אחרת, אף אם לא הואשם כך בכתב-האישום, ובלבד שהאשמה שעליה הרשיע כאמור הוכחה על ידי הראיות שהובאו לפניו במהלך הדיון והעונש שנקבע לפי הדין על העבירה האחרת אינו חמור מהעונש שנקבע בחוק על העבירה הכלולה בכתב-האישום.
 
 382א. הרשעה לגבי העדרות שנפסקה ונמשכה [תיקון: תשל"ח]
הואשם חייל בעבירה לפי סעיפים 92 או 94, והוכח לבית הדין כי בין יום התחילה ויום הסיום של העדרו מן השירות כפי שצויינו בכתב האישום היה פרק זמן שבו היה הנאשם במקום שירותו, לא יהא בכך כדי למנוע את בית הדין מלהרשיעו בעבירה שהואשם בה לגבי כל התקופות שבהן נעדר למעשה מן השירות בין יום התחילה ויום הסיום האמורים, כאילו היו תקופה אחת.
 
 383. תוקף צו מעצר עם שינוי האשמה
החליט בית דין לבטל כתב-אישום לפי סעיף 380 או לפי סעיף 353 ולא ציווה על שחרור הנאשם, יעמוד בתקפו צו המעצר שניתן נגד הנאשם לפי סעיף 243, עד שתינתן נגדו פקודת מעצר לפי סעיף 234 או 242, או עד תום חמישה עשר יום מיום ההחלטה, הכל לפי התאריך המוקדם יותר.
 
 384. סיכומים
נסתיימה פרשת ההגנה, רשאים התובע הצבאי, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע סיכומיהם.
 
 385. הכרעת הדין
לאחר הסיכומים, ואם לא היו סיכומים - לאחר תום פרשת ההגנה, יחליט בית הדין בהחלטה מנומקת בכתב בהתאם לסעיף 396, אם יש להרשיע את הנאשם או לזכותו.
 
 386. נאשם שאינו מסוגל לעמוד בדין [תיקון: תשמ"ג]
קבע בית הדין, לפי סעיף 6(א) לחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו-1955, שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין יחולו הוראות סעיפים 170 ו-171 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשינויים המחוייבים. 
 

 388. ביטול המשפט [תיקון: תשכ"ד]
(א)   בוטל כתב-אישום ולא נקרא הנאשם להשיב על האשמה, וכן אם בוטל כתב-אישום בעבירה שיש עליה עונש מוות ולא הוחל בפרשת התביעה - יבטל בית הדין את המשפט; בוטל כתב-האישום לאחר מכן, רשאי בית הדין לבטל את המשפט או לזכות את הנאשם.
(ב)   היה הנאשם במעצר, ישוחרר ממעצרו אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.
 
 389. התייעצות בית הדין
התייעצות בית הדין היא סודית ולא ישתתפו בה אלא השופטים הצבאים שישבו בדין.
 
 390. סדר התייעצות
בהתייעצות ישאל אב בית הדין לדעתם של השופטים הצבאיים לפי סדר דרגותיהם, החל בדרגה הנמוכה; אב בית הדין יביע דעתו לאחרונה.
 
 391. חובה להשתתף בהצבעה
כל שופט צבאי חייב להביע דעתו ולהצביע בכל שאלה המתעוררת תוך התייעצות בית הדין וטעונה החלטה.
 
 392. החלטות בית דין
בית דין צבאי יחליט ברוב דעות; לא היה רוב דעות לגבי סוג העונש או מידתו, רואים שופט שהציע את סוג העונש או את מידת העונש החמורים ביותר, כאילו הצטרף לדעתו של שופט שהציע את ההצעה הקרובה ביותר להצעתו; ישב בית הדין בהרכב של חמישה ולא נתקבל רוב דעות בענין כזה אחרי צירוף ראשון - יצורפו הדעות שנית על בסיס התוצאה של הצירוף הראשון.
 
 393. הנמקת החלטה
(א)   החלטה של בית דין צבאי אינה חייבת להיות מנומקת, אלא אם נקבע כך בחוק זה.
(ב)   החלטת בית הדין החייבת להיות מנומקת - גם דעת המיעוט בה, אם היתה, חייבת להיות מנומקת.
 
 394. דעת מיעוט
החלטה של בית הדין, ופסק הדין בכלל זה, שיש בה דעת מיעוט, יחתמו כל השופטים על החלטת הרוב, אלא שיצויין בה כי ניתנה ברוב דעות מבלי לגלות את שמו של בעל דעת המיעוט.
 
 395. פרסום דעת מיעוט [תיקון: תשכ"ד]
דעת המיעוט היא חלק מן הפרוטוקול, אך לא יצויין בו שמו של בעל דעת המיעוט, ובית הדין רשאי לקראה יחד עם פסק-הדין, בלי לגלות שמו של בעל אותה דעה.
 
 396. נימוקי הכרעת הדין
בנימוקי הכרעת הדין יצוינו העובדות שהוכחו לבית הדין והשיקולים שהניעו אותו להגיע להחלטתו; הורשע הנאשם, יצויין בהכרעת הדין גם סעיף הדין שלפיו הורשע, בין במפורש ובין באיזכור כתב האישום.
 
 397. קריאת הכרעת הדין
הכרעת הדין תסומן בתאריך ותיקרא בפומבי.
 
 398. פסק דין מזכה
זוכה הנאשם, תהא הכרעה זו פסק הדין, ואם היה הנאשם עצור, ישוחרר מיד אם אין להחזיקו במעצר מסיבות אחרות.
 
 399. ראיות לקביעת מידת העונש
הרשיע בית הדין את הנאשם, יביא התובע לידיעת בית הדין את גליון ההתנהגות של הנאשם, אם ישנו, ואת רשימת הרשעותיו הקודמות, והרשות בידו להביא ראיות שיש בהן כדי להשפיע על קביעת מידת העונש; לאחר מכן הרשות בידי הנאשם למסור הודעה או עדות וכן להביא ראיות על עובדות ונסיבות העשויות להקל את העונש.
 
 400. סיכומים לענין מידת העונש
נסתיימו ההליכים האמורים בסעיף 399, רשאים התובע, ואחריו הנאשם או סניגורו, להשמיע את סיכומיהם לענין מידת העונש; סיכם הסניגור, יתן בית הדין לנאשם להגיד את דברו האחרון.
 
 401. גזר דין
ענשו של נאשם שהורשע ייקבע בגזר הדין שיצורף להכרעת הדין ושניהם יהוו את פסק הדין; גזר הדין יסומן בתאריך וייקרא בפומבי. 
 
 
 403. הוראות נוספות בגזר הדין
הוראות בדבר התנאת העונש, חיוב בפיצויים, החזרת רכוש, החרמת מכשירי עבירה, עיכוב ביצוע פסק הדין וכל הוראה אחרת, שמותר לכללה בפסק הדין, פרט להכרעת הדין, ייכללו בגזר הדין.
 
 404. הזמן לערעור
פסק דין שיש עליו ערעור - יביא בית הדין לידיעת הנאשם את זכותו לערער ואת המועד הקבוע בחוק להגשת הערעור.
 
 405. תחולת הפרק [תיקון: תשכ"ד, תשמ"ג, תשנ"ג]
(א)   הוראות פרק זה יחולו על הדיון בכל בית דין צבאי בערכאה ראשונה אם לא נקבע אחרת או אם אין כוונה אחרת משתמעת.
(ב)   הוראות הסעיפים המנויים להלן יחולו על הדיון בבית הדין הצבאי לערעורים בתיאומים המחוייבים לפי הענין -
(1)   328 עד 335 ,331 עד 368 ,362 ,344 (א), 386, ו-389 עד 395;
(2)   332 עד 372 ,370 ,369 ,334 עד 376 - כשבית הדין שומע עדים;
(3)   396 עד 401 ו-403 כשבית הדין משנה את הכרעת הדין. 
 

 

פרק רביעי : הליכי דין מיוחדים

 

סימן א' - הליכים מיוחדים בבית דין צבאי-ימי 
 
 406. התביעה
מפקד שהרכיב בית דין צבאי-ימי (בסימן זה - המפקד) ימנה, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד תובע במשפט.
 
 407. סניגור
לא בחר הנאשם לעצמו סניגור מתוך המצויים בכלי השיט שבו נמצא הנאשם, או סניגור אחר אשר יכול להתייצב לפני בית הדין ללא דחיית המשפט, ימנה לו המפקד, בהתאם לפקודות הצבא, חייל מבין פקודיו לתפקיד סניגור.
 
 408. כתב-אישום
כתב-אישום הנועד לבית דין צבאי ימי יוגש לאב בית הדין, והמפקד רשאי להורות על הגשתו אף אם לא נערכה בדיקה לפי הפרק הראשון לחלק זה.
 
 409. מסירת צו הזימון לנאשם
צו זימון לבית דין צבאי ימי יכול שיימסר לנאשם לפי הוראת המפקד בכל עת שלפני המשפט, על אף האמור בסעיף 327, ובלבד שלא ייערך המשפט לפני תום עשרים וארבע שעות מעת המסירה אלא אם הסכים הנאשם לעריכתו במועד מוקדם יותר. 
 
סימן ב' - דיון מקוצר 
 
 410. התרת דיון מקוצר [תיקון: תשכ"ט]
(א)   מותר לדון דיון מקוצר בבתי הדין הצבאיים של הצבא כולו או של חלק ממנו, כשלגביו עומדת בתקפה הוראה לפי סעיף 461 על הנהגת בתי דין-שדה.
(ב)   שר הבטחון רשאי, לרגל מבצעים צבאיים, להורות בהוראה שתפורסם בצבא בכל דרך שימצא למתאימה, כי בכל בתי הדין הצבאיים או בחלק מהם, לרגל אותם מבצעים צבאיים מותר לדון דיון מקוצר.
(ג)   הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) יפקע תקפה כתום ארבעה עשר יום מיום נתינתה אלא אם אושרה לפני כן על ידי ועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
 
 410א. מותב [תיקון: תשכ"ט]
(א)   נשיא בית דין צבאי מחוזי שבתחום מחוזו מותר לדון דיון מקוצר, רשאי להורות כי מותב אחד או יותר של בית הדין הצבאי המחוזי יהיו של דן יחידי, וההוראה תעמוד בתוקף כל עוד מותר לדון דיון מקוצר באותו מחוז; הוחל במשפט לפני דן יחידי ותם תקפה של ההוראה, מותר להמשיך במשפט בפני הדן יחידי עד לסיומו.
(ב)   נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע לתפקיד דן יחידי שופט משפטאי הכשיר להתמנות כנשיא של בית דין צבאי מחוזי.
(ג)   לדן יחידי כל הסמכויות של בית דין צבאי מחוזי ושל אב בית הדין ; אולם -
(1)   דן יחידי לא ידון בעבירות שדינן מאסר של יותר מעשר שנים ולא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים;
(2)   נשיא בית הדין הצבאי המחוזי רשאי להגביל את סמכותו של הדן יחידי לשפיטה בסוג מסויים של עבירות שיקבע בהוראה.
 
 411. דיון מקוצר שהתחיל
משפט שהתחיל בדיון מקוצר ובטלה ההוראה שלפיה הותר לדון דיון כזה, מותר להמשיך בדיון המקוצר עד לסיום המשפט.
 
 412. סדרי הדיון המקוצר [תיקון: תשכ"ד]
(א)   בדיון מקוצר יחולו ההליכים הרגילים, פרט לאמור בסעיף קטן (ב).
(ב)   בדיון מקוצר מותר לסטות מההליכים הרגילים כמפורט בזה:
(1)   מותר להגיש כתב אישום אף בלי תלונה, בדיקה או חקירה מוקדמת לפי הפרק הראשון לחלק זה.
(2)   כתב האישום יימסר לנאשם לפחות עשרים וארבע שעות לפני הזמן הקבוע לתחילת הדיון.
(3)   אין חובה למנות מתרגם, ובלבד שבית הדין ידאג בדרך אחרת שבעלי הדין ובית הדין יבינו כל מה שמדובר במהלך הדיון; החליט בית הדין שלא למנות מתרגם לפי פסקה זו, ירשום בפרוטוקול את נימוקיו לכך ויציין את הדרך בה דאג לכך שבעלי הדין ובית הדין יבינו את המדובר במהלך הדיון.
(4)   בית הדין רשאי להורות כי בפרוטוקול יירשמו רק החלטות בית הדין ובכלל זה פסק הדין ותמצית העדויות.
(5)   ערעור לפי סעיף 345 יש להגיש, מיד עם מסירת ההודעה כאמור באותו סעיף, באמצעות בית הדין בלבד.
(6)   בית הדין רשאי לסרב לקבל ראיות לפי סעיף 399, פרט לדבריו ועדותו של הנאשם; החליט בית הדין כך - ירשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטתו.
(7)   בית הדין רשאי להגביל את הזמן לסיכומיהם של התובע ושל הנאשם או סניגורו. 
 
סימן ג': הליכים בבית דין צבאי לתעבורה 
 
 412א. תחולת סדרי הדין של בית דין צבאי מחוזי [תיקון: תשל"ה]
(א)   בבית דין צבאי לתעבורה יחולו סדרי הדין החלים בבית דין צבאי מחוזי בתיאומים לפי הענין ובכפוף לאמור בסימן זה.
(ב)   לשופט תעבורה ולשופט בית הדין הצבאי לערעורים הדן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי לתעבורה יהיו נתונות, לצורך ניהול הדיון, כל הסמכויות הנתונות לאב בית הדין של בית דין צבאי מחוזי.
 
 412ב. הזמנה לדין [תיקון: תשל"ה]
(א)   הוגש כתב האישום, יוזמן הנאשם בהזמנה חתומה בידי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי או מי שהסמיך לכך; בהזמנה ייקבע מקום השיפוט ומועדו, תינתן בה הודעה לנאשם על זכותו להזמין עדים להגנתו באמצעות בית הדין, תפורט בה כל הוראה אחרת הדרושה לקיום המשפט, ויצורף לה העתק של כתב האישום.
(ב)   אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לדחות את המשפט מטעמים הנראים לו, ובכלל זה - כדי לאפשר לנאשם להכין את הגנתו.
 
412ב1.         מסירת הודעה בעבירות תעבורה [תשס"ד(4)]
עברה שנה מיום שבוצעה עבירה לפי פקודת התעבורה או לפי התקנות שלפיה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970 12, שלא גרמה לתאונת דרכים שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא בענינה הזמנה לדין, אלא אם כן, בתוך אותה תקופה הוזמן החשוד בביצוע העבירה לחקירה, או ניתנה לו הודעה על ביצוע העבירה; ואולם אם הוכיח החשוד בעבירה כי לא חלה עליו אחריות לעבירה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה, ניתן להגיש כתב אישום ולהמציא הזמנה לדין, למי שנהג ברכב, אם לא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
 
 412ג. קביעת השופטים לדיון והחלפתם [תיקון: תשל"ה]
(א)   נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע את השופט שידון בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי לתעבורה, בין בדרך כלל או לסוג ענינים ובין לענין מסויים.
(ב)   נקבע שופט לענין מסויים, רשאי נשיא בית הדין הצבאי המחוזי להחליפו בשופט אחר כל עוד לא הוחל בגביית הראיות.
(ג)   הוחל בגביית הראיות ונבצר מן השופט שנקבע להמשיך בדיון, יעביר נשיא בית הדין הצבאי המחוזי את הדיון לשופט אחר ויציין את נימוקיו לכך בכתב; השופט שאליו הועבר הדיון רשאי להמשיך בדיון מן הנקודה שאליה הגיע קודמו ורשאי הוא לחזור ולגבות ראיות מחדש.
 
 412ד. דיון שלא במעמד תובע צבאי [תיקון: תשל"ה]
בית הדין רשאי לדון נאשם שלא במעמד תובע צבאי, אולם אין בכך כדי למנוע את בית הדין להורות, בכל שלב של הדיון, על התייצבות תובע צבאי, ואין בכך כדי למנוע מהתובע להתייצב אם ראה לעשות כן; הורה בית הדין לתובע הצבאי להתייצב, יביא לידיעת הנאשם את זכותו להיות מיוצג על ידי סניגור.
 
 412ה. דיון שלא בפני הנאשם [תיקון: תשל"ה]
(א)   בית הדין רשאי לדון נאשם שלא בפניו, אם הנאשם לא התייצב למשפט ובית הדין סבור כי הוזמן כדין וכי אין צידוק לאי-התייצבותו, או אם ביקש הנאשם בכתב לקיים את הדיון שלא בפניו; אולם לא יטיל בית הדין על נאשם כאמור עונש מחבוש בפועל או מאסר בפועל לתקופה של יותר משבועיים או הורדה בדרגה.
(ב)   ניתן פסק דין מרשיע שלא בפני הנאשם, רשאי בית הדין לבטלו ולדון את הנאשם שנית על פי אותו כתב אישום, אם הגיש הנאשם בקשה מנומקת לכך תוך חמישה עשר יום מיום שנמסרה לו הודעה על פסק הדין; הוראה זו לא תחול אם הדיון התקיים שלא בפני הנאשם על פי בקשתו.
 
 412ו. הודעה על פסק-הדין [תיקון: תשל"ה]
נשיא בית הדין הצבאי המחוזי יקבע סידורים שלפיהם תימסר הודעה לבעל דין על פסק דין שניתן שלא במעמדו. 
 
 

---

למד עוד אודות:     פלילים    פלילי    כתב אישום    מעצר    סניגור    פרקליטות    עבירה    חוק העונשין    חקירה    משטרה    נאשם    משפט    ראיות    תלונה    פסק דין