למי שזומן לחקירה
20 עצות למי שזומן לחקירה
- קראו בעיון את כל 20 העצות המיועדות למי שעבר עבירה.
- אם לא בחרתם עורך דין זו ההזדמנות האחרונה שלכם, כי אם תיעצרו מייד בתום החקירה - אחרים יצטרכו לבחור לכם עורך דין והרע מכל - לא תוכלו לשוחח עימו בחופשיות ובוודאי לא לעשות את הפעולות המתחייבות מהייעוץ. לעורך דין שבחרתם ספרו את כל האמת ובהרחבה. עברו עם עורך הדין שבחרתם על יישום כל העצות הקודמות המיועדות למי שעבר עבירה, ולפי שיקול דעתו תקנו את הטעון תיקון.
- עם קבלת הזימון לחקירה מהרו לאסוף ראיות התומכות בגירסתכם ונסו להיזכר ברצף האירועים או לדבר עם אנשים שיודעים בדיוק מה קרה.
- בחרו איש אמון מבני משפחתכם ושתפו אותו באמת שלכם ובסיכומים שסיכמתם עם עורך דינכם, במטרה שעורך הדין יוכל להיעזר בו אם חס וחלילה תיעצרו.
- אם אין לכם מה להגיד בעת החקירה, רצוי שתדברו על עניינים שאינם שנויים במחלוקת, על מנת שלא תיתפסו כשותקים. אם יש לכם דמיון - דרך טובה לגרום לחוקר שלכם לא להבחין בעיקר היא לפתח את הסיפור, ולהעמיס עליו פרטים רבים ככל האפשר, רובם כמובן שוליים.
- אין טעם להיבהל מאיומי החוקר - אילו היה לו את המידע שהוא לוחץ עליכם להודות בו, לא היה טעם ללחוץ. כלומר, המידע לא בידיו. מצד שני, אם תמסרו מידע שאין לו ייגרם לכם נזק הרבה יותר גדול מהמעצר שהוא מאיים בו. כך או כך רק תפסידו אם תיכנעו לאיום.
- רצוי שתהיה לכם תוכנית כוללת כיצד לצאת מה"בוץ" - לא רק לשלב המעצר, אלא גם לשלבים אפשריים בעתיד, גם אם אתם סבורים שלא יהיו.
- לפני שתגיעו למשטרה כדאי שתחזרו על התוכנית הכוללת - זו פעולה שתתן לכם הרגשה נפשית טובה, ותחושה שאתם יודעים את אשר לפניכם. זה יחזק גם את ביטחונכם העצמי ויהיה קשה לחוקר לבלבל אתכם ולהביא אתכם להעלות נושאים רגישים או לסתור את גירסתכם.
- יש להתכונן להפתעות: לעתים יש למשטרה הוכחות אמיתיות או מדומות שלא הייתה לכם כלדרך לדעת על קיומן. ככל שתוכלו ליישב אותן עם הגירסה שלכם כן ייטב מצבכם.
- בדרך כלל החקירה מוקלטת ומצולמת - לעולם אל תכרתו ברית סתרים עם החוקר שלכם, אלתאמינו להבטחות סרק שלו ואל תנסו לאכול פתקים מתוך החקירה (כפי שעשה נחקר מפורסם), ואל תתפתו להבטחות מסחררות - לרוב אין למשטרה סמכות להבטיח דבר.
- בעבירות חמורות, כאשר יתכן שאוזניים לכותל (כמו מדובב של המשטרה שמאזין לכם, או סוג אחר של האזנות סתר) רצוי שתקבעו עם עורך דינכם קודים כדי שתוכלו לתקשר איתו ללא "תיווך" המשטרה.
- לעולם אל תשכחו את פרדוקס החקירה - אין טעם להיענות לפיתויי החוקר - לא להבטחותיו ולא לאיומיו. יש לדבוק באמת שלכם. אם תנסו למצוא חן בעיני החוקר ותשתדלו לספק את רצונו - לא יביא הדבר לשחרורכם אלא להרשעתכם! אדם אינו חייב לענות תשובות שמפלילות אותו. ברור שמסירת מידע מפליל, שהמשטרה אינה יודעת אותו, לא ייטיב את מצבכם. תבונת הנחקר פירושה לא להוסיף למשטרה מידע שחוקריה אינם יודעים בטרם החקירה. מה שהם יודעים הם יודעים. מה שהם חושבים שיחשבו. אבל מה שהם לא יודעים - הם מצפים שהנחקר שלהם, החי בחוסר ידע וחוסר ודאות, יחשוב שהם יודעים, ויודה בזה.
- נכון שבחקירה עומדת לכם זכות השתיקה, אבל אל תשכחו שהשתיקה היא רק אמצעי למטרה:בסופו של דבר תהיו חייבים לדבר. אם למשטרה יש ראיות לא רצוי שתשתקו. כדאי לכם לבחורבטקטיקה הזו רק בשלושה תנאים מצטברים: א. שאין לכם מידע או גירסה ביחס לאירועים בהםהואשמתם. ב. כשאין לכם מושג מה רוצה או יודעת המשטרה . ג. אם תוכלו בעתיד לתת הסבר משכנע מאוד לשתיקתכם. שתיקה מחזקת את הראיות שבידי המשטרה, אך אינה מהווה ראיה בפני עצמה.
- אל תענו על שאלות מכשילות או על שאלות מוכמנות. זוהי מלכודת. בררו שוב ושוב מההיא בעצם השאלה בטרם תענו. הרבו בתשובות כמו "לא ידעתי" , "לא זוכר", "לא בטוח", "אבדוק ביומן" וכו' - אם המידע אינו בידיעתכם או אין לכם אינטרס בחשיפתו.
- אל תתפתו לזלזל בחוקר, גם אם הוא נראה לכם לפעמים טמבל ומציע לכם גירסה יותרנוחה ממה שקרה במציאות. לפעמים זהו תרגיל שנועד לגרום לכם לשקר בקשר למשהו שהם כבריודעים. אם תקנו את הגירסה ה"נוחה", רק תוכיחו שאתם משקרים./li>
- גלו ערנות לשיטות החקירה - אם אתם נשארים לרגע לבדכם בחדר החקירות, הביאו בחשבון שזהו תרגיל. רוצים לראות מה אתם עושים כשאתם לבד. כל התפתות שלכם להציץ בחומר החקירה או התנהגות אחרת המעידה על אשמתכם מצולמת ותשמש כראיה נגדכם. למדו להכיר גם שיטות חקירה אחרות, כגון הפחדה, עימות ביניכם לבין שותפכם לעבירה. היו מודעים לשפת הגוף שלכם בעת החקירה כדי שלא תסגירו את עצמכם ללא צורך.
- אל תמהרו להסגיר אחרים שהשתתפו אתכם. זה בומרנג: הלשנתם עליהם, עד מהרה הם יסגירו פרטים מרשיעים עליכם, וחוזר חלילה. יתר על כן - רוב הסיכויים שימסרו פרטים שקריים עליכם מתוך מטרה להיחלץ מהאישומים כלפיהם.
- אם הסתבכתם בשקר ונתפסתם - אל תוסיפו שקר על שקר. התאמצו להיזכר באמת, או לפחות בכל אותם פרטים שאינם מזיקים לכם. סיפור שיש בו 98% אמת, נראה ברוב המקרים כמו 100% אמת צרופה.
- עיקר דאגתכם היא מפני עצמכם, לא מפני עדים אחרים. הקפידו לחשוב על כל פרטו לשאול את עצמכם האם לא השארתם ראיות מפלילות מבלי משים, החל מעצמים על בגדיכם ועלהבחומר המצוי בזיכרון המחשב שלכם.
- מייד עם יציאתכם מחדר החקירות הקפידו לתעד בפרטי פרטים את כל שלבי ומהלכי החקירה. רשמו כל שאלה וכל תשובה. זו הדרך הטובה ביותר לזכור מה היה בחקירה, ולבחון בצורה רגועה, בלי לחץ, ואף לאפשר לאחרים לדעת, מה באמת היה שם.
