עבירה ראשונה

אנשים רציניים ונורמטיביים שמעולם לא ראו כיצד נראית תחנת משטרה מבפנים, עלולים למצוא עצמם באזיקים כתוצאה מהשתלשלות עניינים, שחלקם בה מועט, ומבלי שהייתה להם כל כוונה פלילית. העבריינים המנוסים מצויים בכל רזי ודרכי החקירה של המשטרה, ויודעים מתי לשתוק, מתי להזמין עורך דין, כיצד לבנות גרסה לצורכי המשטרה, ועוד כהנה וכהנה פעלולים על מנת למנוע מהמשטרה להשיג ראיות מפלילות נגדם.

דווקא אנשים כמוך, משכילים, מצליחים, אנשי העולם הגדול, שמעולם לא הואשמו או הורשעו בעבירה פלילית כלשהיא, ואינם מצויים בהלכות הפשע, נופלים, לרוב, בכל מלכודת אפשרית, ומורשעים גם אם לא ביצעו עבירה של ממש.

 

אילן רואה חשבון במקצועו נשוי לדנית העובדת כמזכירה בכירה בחברת דלק. הם הורים ל-2 ילדים מקסימים. כמו כל בוקר אחרי שהוא מסיע את 2 ילדיו לגנים, אילן עושה את דרכו לעבודה. הפקקים בדרך למשרד מאפשרים לו להתעדכן בחדשות המשודרות ברדיו, ולהחזיר טלפונים לפונים אליו בענייני עבודה. אילן הינו נהג בעל וותק של יותר מ- 15 שנים. מעולם לא היו לו דוחות תנועה ו/או עבירות תעבורה קודמות, וברור כי מעולם לא ביקר בתחנת משטרה ו/או בתא המעצר. ברחוב חד סטרי, בקרבת משרדו, התרחשה לנגד עיניו דרמה, שנראתה בעיניו כאילו נלקחה מסרטי אימה. הנהג ברכב שלפניו עצר לפתע את מכוניתו באמצע הכביש, כשמנועה פועל, ורץ אל המדרכה כדי להפליא מכותיו באישה ובגבר שצעד לצידה. האירוע התלהט למהומה רבה המערבת אנשים רבים, חלקים מסתודדים סביבם ומביעים דעתם, ואחרים לוקחים חלק פעיל בניסיון להפריד הניצים. אילן חשש שיאחר לפגישה שנקבעה לו עם לקוח חדש. פגישה בה תלה תקוות רבות. אילן הבחין כי לצד המכונית התקועה התפנה מקום חניה. אילן סבר כי המעשה הנכון, באותו הרגע, יהיה להחנות את המכונית המונעת שלפניו בחניה שהתפנתה, ובכך לשחרר את עצמו ואת טור המכוניות הארוך שהשתרך מאחוריו. כך חשב וכך עשה. בעודו מחנה את הרכב חזר הנהג למכוניתו, כשהוא שותת דם מהתגרה. הנהג סבר שאילן מנסה לגנוב את רכבו, ושלח אגרוף לפניו דרך חלון הרכב.  אילן נבהל וניסה לברוח מהרכב, תוך שהוא פותח נמרצות את דלת הנהג. למרבה הצער, פגעה הדלת בנהג האומלל, בעוצמה רבה, הוא הוטח לרצפה, נפגע בראשו, ולרופא שהובהל למקום לא נותר אלא לקבוע את מותו. נסיבות אלו הביאו את אילן ל"טיפול נמרץ" אצל חוקרי המשטרה, אשר חקרוהו תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירת הריגה – עבירה שהעונש המרבי בגינה הינו 20 שנה. לאחר חקירה מתישה, אילן נכבל באזיקים, והובל בניידת משטרה לבילוי הלילה בבית מעצר אבו-כביר. בעיניו של אילן בנקודת זמן זו – הכול אבוד, חרב עליו עולמו.  אך אין הדבר בהכרח כך...

  

מוטי מנהל בכיר בחברת היי-טק נשוי לאישה מקסימה ואהובה ואב ל-3 ילדים חמודים. לאחרונה קודם לתפקיד מנהל אגף שיווק. במסגרת תפקידו קיבל שירותי מזכירות מפקידה צעירה  ששמה יפית. יפית כשמה כן היא. קשה מאוד להישאר אדיש לנתוניה החיצוניים, למחשופיה הנדיבים, ולבגדים הצמודים והפרובוקטיביים המבליטים את חיטוביה. בין מוטי ויפית היטשטשו הגבולות של יחסי עובד-מעביד. לאור שעות העבודה המרובות בה בילו יחדיו במשרד, התפתחה ביניהם מערכת יחסים אה-פורמאלית (ובלשון העם:  "סחבקים"). הם היו צוחקים ומפלרטטים לייט, אך מעולם לא היה ביניהם מגע פיזי כלשהו. מוטי נהג להחמיא לה על לבושה ונתוניה החיצוניים, ואף נקט לעיתים באמירות בעלות גוון מיני-סקסיסטי. באחד הימים במהלך הדיון על ענייני המשרד, יפית סיפרה למוטי בדיחה מפולפלת. כהרגלו, וללא כוונה רעה, טפח מוטי קלות על ישבנה של יפית. יפית לא הביעה כל מורת רוח או התנגדות בעת האירוע. לאחר מספר ימים מוטי קיבל הזמנה לחקירה במשטרת ישראל, בשל אישום בהטרדה מינית של עובדת הכפופה לו.   

הן המקרה של אילן הן המקרה של מוטי מייצגים מקרים שקרו, ושקורים מדי יום, לאזרחים ישרים, אנשים נורמטיביים, רציניים, משכילים, כגון: אנשי עסקים, עובדי היי-טק, מנהלים בכירים ואחרים, המוצאים עצמם, לראשונה בחייהם, במחול שדים, כשהם מואשמים בעבירות פליליות חמורות, שהעונש לצידן הינו שנים של מאסר בפועל, והכול על לא עוול בכפם, וללא כל כוונה פלילית. כל אחד מאיתנו - האזרחים הגונים ללא עבר פלילי, עלול למצוא את עצמו מואשם בפלילים, ומנהל הליך פלילי ארוך, מתיש ויקר אך בשל נסיבות טראגיות או מעידה רגעית. האם עבירה אחת מבשרת את הסתיו, והופכת אותנו ל"פורעי חוק" ולעבריינים בעלי סיכון גבוה לשהייה של שנים רבות מאחורי סורג ובריח - באכסניה לא מפוארת על חשבון המדינה? התשובה היא לא! ובלבד שנפעל בתבונה ולא נסבך את עצמנו במו ידינו.   

במדינת ישראל אחוז ההרשעה בפלילים הינו כ-99.7% - נשמע מטורף אך זו האמת המרה. עולה מנתון זה  כי גם אותם אזרחים מן השורה שהסתבכו לראשונה בחייהם, והואשמו בעבירות על לא עוול בכפם עלולים למצוא את עצמם מנהלים משפט פלילי ממושך ומתיש שתוצאותיו, במרבית המקרים (99.7%), תהא הרשעה בפלילים.

מה אם כן, ההסבר לתופעת ההרשעות הגורפת הזו? האם ניתן ללמוד מאחוז ההרשעות כי רק 0.3% מהנאשמים הינם זכאים?!

סביר להניח שגם אילן ומוטי ייפלו בסטטיסטיקה ויורשעו בדין, אלא אם יפעלו בתבונה ובמהירות, וישכרו עורכי הדין כבר בשלב החקירה, ובטרם החלו לפטפט ולהפליל עצמם.

 

גורלו של תיק פלילי מוכרע לרוב כבר בשלבים הראשונים של החקירה. אי לכך, על ידי ניהול נכון של שלבים אלו ביכולתך למנוע את הגשת כתב האישום נגדך. הסיכוי למנוע הגשת כתב אישום נגדך, גבוה מהסיכוי לזכות נאשם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. (לפי הפתגם הידוע: "הפיקח יעדיף להימנע מכניסה למצב, ממנו החכם אולי יוכל להיחלץ..( היוועצות בשלב זה בעורכי דין מומחים עשויה לחסוך לך הרבה דם, יזע, דמעות... והרבה כסף. כאן נבחנת מומחיותו ועדיפותו של עורך דינך ביכולתו לנתח את המצב, ולשכנע את גורמי התביעה לסגור את התיק כנגדך.

בתי משפט נוטים להיות סלחניים יותר למי שזו עבירה ראשונה שלו, ועורכי דין מנצלים זאת ומייעצים ללקוחותיהם הגם שהם חפים מפשע, להודות בביצוע העבירה, כדי להשיג עבורם עונשים קלים יחסית כגון עבודות שירות. הלקוח שאין לו גל מושג ברזי ההליך הפלילי מרוצה כי הוא אינו יושב במעצר, כשלמעשה אינו מודע לעובדה שיצא בשן ועין, ושבכך הונחה התשתית להרשעתו בעתיד. הודאה בביצוע עבירה וקבלת עונש קל יחסית הוא פיתרון קל אך לא יעיל שלא לומר גרוע. הנזק הגדול הנגרם ללקוח, ללא עבר פלילי, הוא עצם ההרשעה. רישום פלילי זהו כתם שעלול לגרור אחריו פיטורים ממקום העבודה, קושי במציאת מקומות עבודה חלופיים, ואף חסימת דרכך מפני קבלת רישיון מקצועי כגון רישיון עו"ד, רואה חשבון, תיווך, קבלן ועוד. עורך דין פלילי טוב הוא עורך דין המעמיד לנגד עיניו את טובת הלקוח. ביכולתו להוכיח באותות ובמופתים כי ללקוחו ייגרם נזק בלתי הפיך ובלתי מידתי כתוצאה מהרשעה, וכי קיימת סבירות נמוכה לביצוע עבירות נוספות בעתיד, במטרה להשיג עבור לקוחו גזר דין ללא הרשעה.

בכל מקרה אם מדובר בהסתבכות ראשונה שלך עם החוק, או אם נקלעת לעבירה ללא כוונה פלילית קיימת חשיבות עליונה לפנייה לעורך דין מומחה בפלילים, ויפה שעת אחת קודם. ההליך הפלילי משול למחלה. פנייה לרופא בשלבים המוקדמים של המחלה, וטיפול מוקדם, במרבית המקרים, ירפא את המחלה או לכל הפחות ימנע סיבוכים עתידיים מיותרים. 

 

 

אם הסתבכת לראשונה בחייך עם החוק סביר להניח שאין לך ניסיון רב בהתמודדות עם רשויות החוק: משטרה, בתי משפט וכו'. הכול זר לך, והתחושה היא של חלום בלהות שאי אפשר להתעורר ממנו. לא תואר אקדמי שלמדת, ואף לא מקצוע שרכשת לא יכולים היו להכשירך להתמודדות עם מצבים אלו. לעומת זאת, עבריינים "סדרתיים" הם עתירי ניסיון בפלילים, לרוב הם מכירים את היטב את החוק, ואת זכויותיהם, ולעיתים אף טוב יותר מעורכי הדין המייצגים אותם. המניפולציות ותרגילי החקירה המשטרתיים אינם מרתיעים אותם. הם מאומנים היטב ויודעים כיצד עליהם לנהוג, מה עליהם לומר על מנת שדבריהם לא ישמשו ראיה נגדם במשפט, והכי חשוב מה לא לומר! מרגע שזומנת לחקירה, או מרגע מעצרך מתחיל תהליך קשה וחסר רחמים מצד המשטרה להתישך במטרה ל"הוציא" ממך הודאה בביצוע העבירה. הודיית נאשם הינה "אם כל הראיות". חוקרי המשטרה אינם בוחלים באמצעים חוקיים יותר או פחות, על מנת לחלץ ממך הודאה בטרם תיוועץ בעורך דינך. במהלך החקירה נוקטים החוקרים בסדרה של תרגילי חקירה מתוחכמים שנועדו לערער את אמונתו שלהנחקר בקיים, ולהוכיח את האישומים נגדו. נחקר שאינו מנוסה ברזי ההליך הפלילי, ובשיטות החקירה המתוחכמות, עלול לעשות טעויות גורליות שאין דרך חזרה מהן. קיימת סכנה גדולה כי חשודים הנמצאים תחת חקירה בטרם נועצו בעורך דין יהיו מבולבלים, לחוצים, ועלולים אף למסור גרסאות סותרות, דבר שיפגע באמינותם ועלול להביא להרשעתם. תנאי המעצר הקשים ותרגילי החקירה המתוחכמים של המשטרה גורמים לעיתים לחשודים לחשוש שבידי המשטרה קיימות ראיות טובות נגדם, ולכן מ"שיקולים רציונאליים" הם מסיקים כי מוטב להם להודות בביצוע העבירה, גם אם לא ביצעו אותה, ובלבד שהחקירה תסתיים, הסיוט יגמר, והם ישוחררו ממעצר לחיק משפחתם, בתקווה שבבית משפט תצא האמת לאור ובית המשפט יקל בעונשם. לצערנו לא כך הם פני הדברים. חשודים שהודו הודאות שווא במשטרה מצאו עצמם אחרי סורג ובריח על לא עוול בכפם. אם אתה לפני חקירה דע כי "החיים והמוות ביד הלשון".  לכן תדרוך מקדים שיתן לך כלים להתמודדות עם תרגילי החקירה המשטרתיים עשוי לשפר את סיכוייך לצלוח את החקירה, לעמוד על זכויותיך כנחקר, ואף להימנע מהפללה עצמית. אם חרף תרגילי החקירה, המשטרה לא תכניע אותך ולא תמצא פגמים בעדותך, התיק עשוי להיסגר בטרם הגשת כתב האישום מחוסר ראיות או מחוסר אשמה. הניסיון מלמד כי בייעוץ נכון ובליווי צמוד ואקטיבי של עורכי דין מומחים בפלילים תיקי ענק, שנראו "גמורים", נסגרו על ידי הפרקליטות ללא הגשת כתב אישום, וללא רישום פלילי.

מרגע שהוגש נגדך כתב אישום, על ידי מח' תביעות או הפרקליטות, מעמדך משתנה - אתה הופך מ"חשוד" ל"נאשם". המשמעות היא שבידי התביעה/הפרקליטות יש ראיות מספיקות לכאורה להוכחת אשמתך. אם לא פעלת במועד הנכון, כשעוד ניתן היה למנוע את הגשת כתב האישום, אזי יפעלו עורכי דין רבים להשגת "הסדר טיעון" (ובלשון העם: עסקת טיעון). זהו הסבר נוסף לתופעת ההרשעות הגורפת (זוכרים? 99.7%). עסקת טיעון היא עסקה הנעשית בינך, הנאשם, לבין המשטרה או הפרקליטות, ישירות או באמצעות עורך דינך, שבה בתמורה להודאה באשמה, מוכנה התביעה להפחית בדרישת העונש, או לשנות את סעיף העבירה לעבירה מסוג קל יותר. זהו אכן פתרון קל לעורכי הדין "העצלנים". עורכי הדין הטובים יחקרו היטב את עובדות המקרה שלך, יפתחו תיאוריה שלמה שמטרתה הפרכת העובדות, מציאת פגמים באיסוף הראיות על ידי המשטרה ואיתור עוגנים חוקיים אחרים שאפשר יהיה להיתלות בהם.  גם אם ביצעת את העבירה, ויש בידי הרשות התובעת ראיות ממשיות נגדך ניתן באמצעות תחכום ויצירתיות להפוך את הקערה על פיה. לכל מטבע 2 צדדים, וכל  סיפור ניתן להצגה מכמה זוויות מבט. הכול תלוי באופן בה מוצגים הדברים, ביצירתיות ובתחכום עורכי הדין. עורכי דין מתוחכמים ויצירתיים יעצבו עבורך "אידיאולוגיה לטרגדיה". באמצעות גמישות מחשבתית ודמיון פורה יצליחו לשכנע את היושבים בדין (שוטרים, תובעים, שופטים, יועץ משפטי) שהכול טעות במצב הדברים, ולכן לא רק שאינך אשם כלל, אלא שאתה זכאי לפיצוי כספי על עוגמת הנפש שנגרמה לך. כישורים אלו אינם נרכשים בפקולטה למשפטים. אלו הכישורים שיוצרים את ההבדל בין עורכי מעולים לבין עורכי דין בינוניים.

עיניכם הרואות כי ההליך הפלילי הוא עניין מסובך ביותר. הנזקים העלולים להיגרם דווקא לאנשים נורמטיביים ללא עבר פלילי, הן קשות הרבה יותר מאשר לעבריין "קלאסי". לפיכך בחירת עורך הדין מעולה הינה החלטה קריטית עבורך, וחשוב מאוד לבחור את עורכי הדין הטובים ביותר שידך משגת.