איפה אתה עומד ומה עליך לעשות?
נחקרת במשטרה
- חובה עליך לתעד בפרוטרוט את כל שלבי ומהלכי החקירה, מייד עם יציאתך מחדר החקירות - ממש לרשום כל שאלה וכל תשובה. זו הדרך הטובה ביותר לזכור מה היה בחקירה, וזו דרך יעילה לסלק את הערפל הרגשי שאחז בך, על מנת לבחון בצורה רגועה, ואף לאפשר לאחרים לראות, מה באמת היה שם.
- רצוי לבדוק עם מישהו חיצוני (חוקר מנוסה או עורך דין מומחה) מה משמעות השאלות שנשאלת והרצף ביניהן. מישהו אובייקטיבי יכול לראות דברים שלא ראית בעצמך אולי בגלל מעורבותך הרגשית הגדולה בעניין. במיוחד חשוב הדבר אם מישהו מנסה להפליל אותך, שכן במצב עניינים זה אין לך שום מושג איזה ראיות עומדות לרשות החוקרים.
- בשלב זה יש לבדוק מחדש את גירסתך ולעדכן אותה לאור המסקנות הנובעות מתוך תיעוד חקירתך. יתכן אף שניתן יהיה להגיע להשערה מי הפליל אותך ומהו כיוון ההפללה. כאשר יזמינו אותך לחקירה נוספת או משלימה, תינתן לך ההזדמנות לבצע "מקצה שיפורים" לגרסתך. בעניין זה חשוב להבין כי חוקריך, ובעקבותיהם הפרקליטים, שייבחנו את עניינך, מתעניינים אך ורק בראיות לאשמתך או לחפותך, ולא בשאלה הערכית האם אתה אשם או לא אשם. כתוצאה מכך עליך להתמודד לא פעם עם הראיות נגדך, ולא עם המציאות. האבסורד הוא כי בנסיבות מסוימות יתכן שגירסה לא שלמה או לא מדויקת עשויה להביא את חוקריך למסקנה האמיתית, כאשר דווקא האמת לאמיתה וכל האמת עלולה להביאם למסקנה שגויה בקשר אליך. לדוגמה: מי יאמין לך שאתה איימת על הקורבן בסכין, ומייד לאחר מכן בא אלמוני, שאינך מכיר, ודקר אותו בסכין דומה וגרם למותו גם אם זו אכן האמת לאמיתה! במקרה זה דווקא הכחשה כוללת עשויה להביא את חוקריך למסקנה אמיתית, ואילו הודאה אמיתית ומדויקת עלולה להביא אותם לכלל טעות.
- חשיבות רבה יש לייחס לפרטים שלא עלו בחקירה ולמשמעותם. המסקנות המשמעותיות עולות, לא פעם, מתוך הנושאים שלא עלו בחקירה, מתוך השתיקות ומתוך הנושאים שהחוקר בחר להתעלם מהם. לעתים, שם קבור הכלב.
- לבסוף, צריך להעריך את תוכנן של חקירות נוספות העלולות לצוץ בעתיד, לבחון את משמעותן ולהתכונן לקראתן.
