עוכבת לחקירה
סימן לא טוב - אחרי העיכוב כמעט תמיד יגיע מעצר. אף אחד לא מעכב אותך כתחביב. עיכוב ומעצר דומים זה לזה. הליך העיכוב פחות חמור ממעצר, שכן עדיין הנך בגדר אדם חופשי, ויציאתך מתחנת המשטרה אינה כרוכה בהליך שחרור. התנגדות לעיכוב תאפשר לשוטר להפוך את העיכוב למעצר, ולכן לא כדאי לך להתנגד. מצד שני, עליך לבדוק האם העיכוב נעשה על פי החוק: "בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו". העיכוב יכול לשרת כמה מטרות: לשם מניעת ביצוע עבירה, לבירור פרטים אישיים ולגביית עדות. פעמים רבות המשטרה מעכבת מפני שאין בידה עילת מעצר. אחרי החקירה היא עוצרת, משום שהנחקר עצמו סיפק לה, במהלך החקירה, עילת מעצר נגדו. חשוב מאוד שיהיה לך תכנון מדוקדק מראש של פעולותיך ודרך אמינה לספר את גירסתך.
זכויותיך בזמן העיכוב הן:
- השוטר המבקש לעכב אותך חייב להזדהות בפניך, לציין את שמו. אם השוטר לובש מדים הוא חייב לענוד תג זיהוי גלוי לעין, ועליו מצוינים שמו ושם משפחתו.
- לבקשתך, השוטר חייב להציג בפניך את תעודת השוטר שלו. אם השוטר אינו לובש מדים, הוא חייב להציג תעודה זו גם בלי שביקשת.
- השוטר אינו חייב להזדהות אם הדבר עלול לסכן את ביצוע משימתו, לפגוע בביטחונו או לסכן אדם אחר. מן הסתם הוא יצטרך לנמק בעתיד החלטתו זו.
- אם השוטר יכול להסתפק בעיכוב ולא במעצר עליו לעשות כך לפי החוק.
- אם העיכוב נעשה לצורך זיהוי יתכן שהוא יתרחש ברחוב, יימשך דקות אחדות, ויסתיים מבלי להפריע למהלך חייך. לעתים, ידרוש השוטר שהחקירה תימשך בתחנת המשטרה. בכל מקרה על העיכוב להסתיים תוך 6 שעות. אם עוכבת זמן ממושך יותר - העיכוב אינו חוקי!
- השוטר חייב לרשום דו"ח על העיכוב, וכדאי להקפיד על כך למקרה שנפגעו זכויותיך. בדו"ח עליו לציין את שמך, את סיבת עיכובך ואת משך הזמן שעוכבת גם אם לא עשית דבר וחפותך תתברר בעתיד.
